מלמד להועיל חלק ב · חלק קל״ג סימן ז׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ו. דהנה בסי' שס"ט כתבו הש"ך והט"ז בשם הפרישה דאילן המיסך על המת דיכול לעמוד תחת ענפים שאינם מאהילים על המת ומוכח כן מלשון הטור והש"ע, ואף שכתבתי לעיל דהפוסקים מיירי בענפיהם מובדלים זה מזה היינו להשוות דבריהם עם שיטות רוב הראשונים מ"מ שיטת רש"י בנזיר נ"ד ובנדה נ"ז ומ"ק ה' דבאילן המיסך הוי ספק משום דאין יודעין תחת איזה ענף המת קבור משמע דביודעין שאר הענפים טהור ודוחק לומר דהש"ס מיירי דוקא בענפים מובדלים לגמרי דא"כ היה לו לרש"י לפרש. וכן הוא דעת התוס' נדה נ"ז ע"א ד"ה אילן המיסך בתי' ראשון. עוד אמרינן בנדה ס"ח ע"ב דסככות ופרעות דרבנן ודעת הרמב"ם ריש פי"ג מטו"מ דוקא באינו יכול לקבל מעזיבה בינונית אבל ביכול לקבל הוא דאורייתא ועיין השגת הראב"ד ונושאי כלים שם ומפרשים למשנה אהלות פ"ח מ"ב ובס' פתח האהל כלל ד' סי' א' (ועיי"ש כלל א' סי' י' צד 63). והנה הפוסקים האחרונים מחמירים שלא ילך כהן תחת ענפי אילן שצדו אחד מאהיל על המת ע' שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' פ"ט בשם הנוב"י שהורה כמה פעמים לקצץ הענפים ושלא ילכו כהנים תחתיהם וגם הוא החמיר וכן מחמיר הגאון מהר"ם בנעט בשו"ת פרשת מרדכי סי' כ"ג ובקונטרס מצבת קדש נדפס תשובה בשם בעל שו"מ דנכון להחמיר. אמנם בקונטרס עת ספוד להגאון דברעזאן מביא בשם תשובת איתן האזרחי סי' ו' וסי' ז' דבין לרמב"ם ובין לראב"ד יש להקל דלהרמב"ם אין הענפים מצטרפים לרוחב טפח וכן הוא דעת הטור סי' שס"ט וכן עיקר, וגם לראב"ד כיון שאין סוככין רק בצירוף העלין ואין בהם ממשות ודמי לזרעים וירקות דפ' ח' דאהלות ותוס' שבת ט"ז ב' ד"ה כל. אולם בעל איתן האזרחי אינו מקיל אלא כשהענף אין לו טפח בשום מקום, דאם יש לו טפח במקום אחד מביא את הטומאה תחת כולו שכן כ' התוי"ט באהלות פי"ב מ"ו בשם הרמב"ם פי"ב מטו"מ ה"ז וכ"פ הדגול מרבבה על הש"ך סי' שע"א סוף ס"ק י"א וכן פסק החכמת אדם, וע' בס' לחם הפנים על קצור ש"ע סי' ר"ב. אמנם הגידולי טהרה סי' י"ח העיר דהרא"ש פט"ו דאהלות מ"י כ' בפירוש דבעינן פו"ט מתחלה ועד סוף. וע"כ פי' הג"ט דברי הרמב"ם באופן אחר (וכ"כ בסי' כ' דהענפין אין מביאין את הטומאה אלא ברחבים טפח). והגאון דברעזאן בקונטרס הנ"ל כ' דיש בזה מחלוקת בין הרמב"ם והרא"ש וע' בס' פתח האהל כלל ג' סי' ג' באריכות. וכיון שסתם ענפים אין בסופן רוחב טפח (דהיינו היקף ג' טפחים) א"כ לרא"ש אין מביאין שם את הטומאה. וא"כ בנידון דידן איכא עוד סניף להקל, כי יש הרבה ספיקות ואין להאריך. ע"כ נ"ל להתיר ללכת אחר המטה בעגלה סגורה (פאללקאממען געשלאססענע דראשקע) וטוב שיתרחק תמיד מהמטה כמלא אילן שלא יהיה עם המטה תחת אילן אחד דאז יש עוד צד דנ"ל דאין אילן המיסך מביא הטומאה תחת אילן אחר המיסך, אף דדבר זה לא נתברר אצלי ע"י ראיה מ"מ סברא היא.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.