מלמד להועיל חלק ב · חלק קכ״ו סימן ג׳

אמנם לכאורה זה סותר דברי מג"א סי' קנ"ג ס"ק י"ב דכתב בפירוש וז"ל: ובית החיים יכולים למכור עכ"ל. והשתוממתי כשעה חדא, והמחה"ש ופמ"ג לא העירו כלום (אח"ז ראיתי שכבר עמד בזה בס' תורת חיים ח"ב דף ז' ע"ב) אך כאשר עיינתי בשו"ת מבי"ט שמשם שאב המג"א דין זה מצאתי ראיתי כי אדרבה משם יש ראיה להיפך דאסור למכור קצת מבית החיים בנ"ד דז"ל שם סי' כ"ח (במג"א נדפס בטעות נ"ח): נשאל מעמדי ק"ק דמשק ספרדים אשר מכרו לבני משפחה אחת מקום בבית החיים שיוכלו לקבור שם הם ובני בניהם ועכשיו אחר עשרים שנה משנת הש"ג עד השכ"ג רוצים ק"ק ספרדים למנוע לאנשי המשפחה הנז' שלא יקברו עוד שם כי השטר בטל והמכירה אינה מכירה דדמי לבית הכנסת של כרכים שאעפ"י שמכרו ז' טובי העיר אינה מכירה וכו' [וע"ז השיב המבי"ט וז"ל] דלא דמי למכירת ביהכ"נ שהם מוכרין אותו לחולין וביהכ"נ לתפלה עומד, אבל בנ"ד לא מכרו בית החיים לחולין לזרוע בו וכיוצא בזה אלא למה שהוא עד עתה לקבורת מתים ישראלים כמותם וכי האי גונא אפילו בביהכ"נ של כרכים היתה מכירתם מכירה שמכרו לבני קהל אחר שבאו מחוץ כדי שיתפללו בביהכ"נ ועדיין ביהכ"נ במקומו ובקדושתו עומד עכ"ל המבי"ט. הא לך בהדיא דדעת המבי"ט דלחולין אסור למכור אפילו קצת ממקום בית החיים דדמי לבית הכנסת של כרכים. ולפי מה שכתבתי לעיל בשם מו"ר מהר"ם שיק עדיף מיניה ואף בשל כפרים ז' טובי העיר לא מהני. ומעתה אם אפשר לבני הקהלה לקנות הדרך הטובה בממון בודאי פשיטא שאסור להם ליתן חליפי הדרך מקום מבית קברותם דאסור למכור בית הקברות. אמנם כן אם אין רוצים למכור הדרך בממון או ששואלים סך גדול כל כך עד שאין ביכולת בני הקהלה לשלמו, אז אפשר למצוא צד היתר. דהנה בכל הפוסקים משמע דהאי איסור בית הקברות אינו אלא דרבנן משום כבוד המתים, ע' שו"ת מהר"ם שיק סי' שנ"ח ושו"ת יהודה יעלה סי' שס"ג, ובנ"ד כבוד המתים הוא שיהא דרך טובה לבית הקברות שעי"ז ירבו יותר מלוי המת עד ביה"ק וגם ההולכים על קברות אבותיהם וקרוביהם להתפלל יתרבו. וכעת שהדרך רעה היא, בימות הגשמים היא שממה אין עובר, ורק מעטים המה ההולכים לביה"ק ומברכים שם הברכה ומתפללים שם ואין זה כבוד למתים. וכיון שהבית עולם הוא גדול ורחב ידים בודאי ניחא להו למתים ליתן קרקע מעט מבית קבורתם, כדי שימצאו העוברים ושבים דרך טובה להלוית המתים ולהילוך על הקברות. אשר על כן אם א"א לקנות הדרך אני מתיר לתת בחליפין שלה קצת מן בית הקברות, ובתנאי שיסכים עמי עוד מורה הוראה מפורסם.