מלמד להועיל חלק ב · חלק קכ״ו סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה:גרסינן בפ' בני העיר (כ"ט ע"א) ת"ר ביה"ק אין נוהגין בהן קלות ראש אין מרעין בהם בהמה ואין מוליכין בהן אמת המים וכו' (ומובא בש"ע סי' שס"ח). וכתב השלטי גבורים סוף פרק נגמר הדין דס"ל לרמב"ם (פי"ד מה' אבל הי"ג) דדין בית הקברות כדין בתי כנסיות, ובתי קברות של כרכין חשיבי כבתי כנסיות של כרכין ומה שאסור בזה אסור גם בזה, הלכך בתי קברות של רבים כיון דאקצו ההוא קרקע לבית הקברות חל עליה בכוליה קרקע שם בית הקברות ואיסורו ואפילו במקום שלא נקברו שם המתים דהא להכי אקצינהו לכולי ארעא, ומש"ה כתב הרמב"ם סתם בתי קברות אסורים בהנאה דדמי לבתי כנסיות של רבים ואין ניאותים בהם אפילו במקום דליכא שם מתים, ע"כ דברי הש"ג בקיצור. וכ' מו"ר מהר"ם שיק בסי' שנ"ח דהברייתא קמ"ל דאפי' תנאי ב"ד או תנאי המתנדבים או שבעה טובי העיר לא מהני ובזה עדיפא מביהכ"נ דכיון דהדבר ההוא גנאי להקבורים בו משום כבודם א"א להפקיע עכ"ל. ולפ"ז פשיטא דאסור למכור בית הקברות אפילו מקום שאין מתים קבורים בו, דהוי כביהכ"נ ועדיף מיניה.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.