מלמד להועיל חלק ב · חלק קי״ט סימן ג׳

א. והנה לענין דין א' אי רשאי לפנות משום דהקבר נעשה מכוער לכאורה ע"ז אמרו בפירוש בירושלמי מ"ק פ"ג ה"ד (והובא בכל הפוסקים להלכה) אין מפנין אפילו מקבר בזוי למכובד והגי' במס' שמחות פי"ג משובשת וכבר הגיה שם הגר"א (וצע"ק). ודוקא אם היה מוטל בבזיון גדול כגון שלא היה מקום משתמר מתיר באו"ז (והובא בהג"א) ה' אבלות סי' כ' לפנות את המת אבל לא מקבר מכוער למכובד. אמנם לכאורה יש כאן מקום עיון דדילמא ע"כ לא אסר הירושלמי לפנות מבזוי למכובד אלא אם היה הקבר בזוי מתחלתו דיש לומר כיון דקברוהו שם מתחילה אדעתא שלא לפנותו אין אנו רשאין לטלטלו לאחר מיכן כדי להביאו לקבר מכובד, משא"כ אם הקבר נעשה מכוער לאחר מיכן י"ל אילו היו יודעין מתחילה שיבוא כאן לבזיון לא היו קוברין אותו פה והוי כאלו קברוהו ע"מ לפנותו. ואל תשיבני דהא בירושלמי מביא קודם לזה דין דאין מפנין בחוה"מ אפילו מדירה כעורה לנאה (והובא בש"ע א"ח סי' תקל"ה) ושם ודאי אין חילוק בין היתה כעורה מתחילה או נעשה כעורה אח"כ וא"כ ה"ה בפנוי מת שנאמר בירושלמי בסמוך לזה אין חילוק בהכי, ע"ז י"ל דהא בלא"ה אינו דומה פנוי מת למפנה דירה בחוה"מ דהא במת מותר אם קברוהו ע"מ לפנותו ובחוה"מ אסור אפילו נתנוהו מתחילה בדירה ע"מ לפנותו, וא"כ כיון דבנתבזה הקבר אח"כ דמי כנתנוהו ע"מ לפנותו אין לדמותו לענין זה לחוה"מ, ומ"מ וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה, וכיון שלא הוזכר חילוק זה בפוסקים ואין לי ראי' לזה, אין לי כח לעשות סברא זו אפילו לסניף עד שאמצא ראי' ברורה.