יח. והנה הגם שכתבתי לעיל דמשום מיגדר מילתא טוב לתקן שלא יקבר האפר בבית הקברות, כעת הדרנא בי מכח מאמר חז"ל שראיתי במכילתא לס' דברים (מדרש תנאים צד 58, ואיתא גם באבות דר"נ נוסחא ב' הוצ' שעכטער ל"ג ע"ב) ר' יוחנן בן זכאי אמר אל תבהל לסתור במות גוים שלא תבנה בידך שלא תסתור של לבנים ויאמרו לך עשם של אבנים וכו' עיי"ש. מכאן מוכח שאין לעשות תקנה במקום שיש לחוש שעי"ז נהיה מוכרחין לקלקל יותר ממה שתקננו. והשתא אם ננעול ביה"ק בפני האפר יש לחוש שנהי' מוכרחין לבטל תקנה זו, ואז יהי' ההכרח לקבור האפר בין מתים אחרים בלי הבדל כלל. אשר על כן טוב להניח הדבר כשורת הדין. ורק יקצו מקום מיוחד לקבורת אפר מתים כדי להבדיל בין קבורת מצוה גמורה, ובין קבורה שאינה מצוה גמורה. או בין קבורת הקהל לקבורת יחידים שאין הקהל מחוייב בה. ועי"ז ההבדל ידעו הכל ששרפת המתים הוא איסור חמור ושהיא מתנגדת לדת משה וישראל.
מלמד להועיל חלק ב · חלק קי״ד סימן כ״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.