ולענין החמץ ודאי די לנו אם נקל כנוב"י ונתיר אם משך הנכרי לביתו או שעמד בצד החדר בשעה שמכרו לו החמץ אגב החדר, וגם לא ימכור לאחר הפסח אלא לנכרי דבזה יש לנו סניף בשיטת בעל העטור (הובא בטור סי' תמ"ח) דאם ביטל מותר בהנאה לאחר הפסח, ומסתמא ביטל כל חמצו. ואם לא מכר אלא באגב והנכרי לא עמד בצד החצר, יש להחמיר לבער החמץ הודאי. ואם הרבה לותתין גם הסלת יש לבער כח"ס סי' קי"ד.
מלמד להועיל חלק א · חלק צ״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.