מלמד להועיל חלק א · חלק צ״ב סימן ב׳

תשובה:הנה הנוב"י מהד"ת סי' ס"ג העלה דאם קנה הנכרי במשיכה לביתו שוב אין הישראל עובר בבל יראה וכן אם מכר לנכרי החמץ עם החדר ובא הנכרי לאותו חדר שהחמץ בתוכו או בצדו אז זכה החדר החמץ לנכרי והרי הוא מותר לאחר הפסח. אך אם היהודי הלך אצל הנכרי ומכר לו שם החמץ עם החדר והקנה לו החדר בכסף או בשטר עם החמץ שבתוכו והנכרי לא בא כלל לאותו בית שהחמץ בתוכו אז לא זכה הנכרי בחמץ כלל, ועבר על ב"י ואסור החמץ עייש"ה, וע' בשדה חמד מערכת חמץ ומצה סי' ח' אות ח' שהביא כמה גדולים שהחמירו אף שמשך הנכרי לביתו ובשו"ת בית אפרים סי' ל"ד הביא משו"ת פנ"י שמסופק בזה אבל כיון שכל גדולי אחרונים כתבו להקל בזה אם זכה הנכרי עפ"י הדין בחמץ ודאי שיש לסמוך עליהם בפרט באיסור דרבנן. ובס' ראשית בכורים דף י"א ע"ב הביא שו"ת נוב"י דכל שבא החמץ לרשות הנכרי לא עבר תו על ב"י וכתב שכן דעת הפרי מגדים באשל אברהם סי' תמ"ג סק"ו ואם כן המוכר אחר חצות במשיכה או הגבהה לנכרי בדיעבד שלא שאל ע"ז ועתה בא לשאול אין מורין לו לבערו ומותר לישראל אחר הפסח, ומ"מ המקו"ח ריש סי' ת"מ וח"ס סי' קי"ד נראה דפליגי בכל זה. ואם לא קנה הנכרי אלא בקנין מטלטלי אגב קרקע ולא היה עומד בצד החצר כ' הנוב"י שם דלא מהני אחר זמנו דבהפקר לא מהני אגב, והקצות החשן סי' ער"ה ס"ג העלה דגם הפקר נקנה באגב, והנתיבות המשפט שם סק"א וסי' ר"ב סק"ב פוסק כנוב"י. ועיין בשואל ומשיב מהדורא ג' חלק א' סי' ק"א.