מלמד להועיל חלק א · חלק צ״א סימן ב׳

תשובה:לענ"ד א"צ למכור האקציען אם עי"ז יהי' היזק לישראל והתורה חסה על ממונם של ישראל, ובנ"ד ליכא שום דררא דאיסור ב"י וב"י. הנה על שאלה כזו מונחים לפני ה' תשובות מתלמידי בית המדרש שלנו שהשיבו על שאלה שניתן להם בנסיון הגדול מאת מורינו הגאון מוהר"ר עזריאל הילדעסההיימער זצ"ל וז"ל השאלה: עשיית השכר (ביערפא בריקאטיאן) השייכה לחברה אחת (אקטיענגעזעללשאפט) ורוב ניירי החבורה (אקטיען) ביד ישראלים אך מנהלי עיקר העשייה (דירעקטארען) הם נוצרים ועושים שכר גם בפסח אם לאסור לישראלים הריוח מטעם חמץ שעבר עליו הפסח ואיך הדין אם חצי או מיעוט הניירות הם ביד ישראלים, עכ"ל שאלת מו"ר זצ"ל. והנה כל התלמידים שלנו הסכימו אחרי פלפול טובא בסברות ישרות להיתר ומו"ר זצ"ל כתב בצד התשובות דשפיר הורו. ואעתיק רק מ"ש בגליון אחד מהתשובות בסופו וז"ל: המשיב (הוא הרב דר' פעטוחאווזקי) הראה בבקיאותו וחריפותו בשו"ת ראשונים ואחרונים ובפרט בפן א' (דשם הוכיח דישראל לא קנה החמץ כלל וכלל) ותשובתו אמת ויציב באופן שיש להקל בהיות דקיי"ל כר"ש דחמץ שעעה"פ הוא רק מטעם קנס ומדרבנן ועוד יש להוסיף להקל: א. שאין לישראל חלק בעשיית השכר עצמו ואף אם ירצה לעשות ולעסוק הרשות ביד הדירעקטארען לסלקו בע"כ. ב. שאין לישראל חלק בשכר הנעשה ואף אם יבקש ליתן לו שכר בעד חלקו בניירות הרשות ביד הדירעקטיאן למאן ליתן לו ואין לו בגוף השכר שום דין ועסק רק מן הריוח יקח כפי חלקו. ג. הוי לי' כדין ישראל שהלוה לעכו"ם מעות על חמצו ואין אחריות החמץ על ישראל וגם לא הרהינו אצלו. ד. הוי לי' ספק אם ירויחו או יפסידו. ה. אין כח ביד ישראל לבטל החמץ. ו. בדרבנן קיי"ל דיש ברירה. עכ"ל מו"ר בגליון תשובה הנ"ל (והנה על מ"ש מו"ר זצ"ל באות ג' דאין אחריות החמץ על ישראל יש לגמגם דהא אחריותו עליו אם יאבד החמץ לא יקבל הישראל דיפידענדען ועיין מקור חיים סי' ת"מ; גם על מה שכתב יש ברירה ע' מ"ש מו"ר מהר"ם שיק בשו"ת לי"ד סי' קנ"ז). ובגליון תשובה אחרת כתב עוד מו"ר מו"ה עזריאל זצ"ל דאם רוב בעלי ניירות הם גוים בטל חלק הישראל ברוב ואף דבמג"א סי' תמ"ז פסק דחמץ שעבר עליו הפסח צריך ששים ורק בהנאה התיר הרמ"א גם בפחות מס' ע"י הולכת הנאה לים המלח מ"מ כמה פוסקים פליגי על זה דלא בעי ס' רק רובא ובמקום פסידא בדרבנן יש לסמוך עליהם עכ"ל. ואף דמו"ר זצ"ל כתב כל זה להלכה ולא למעשה מ"מ בודאי גם במעשה היה פוסק כן, דחזקה על צדיק כזה שלא יתן מכשול לפני תלמידיו, שיפסקו כן למעשה.