מלמד להועיל חלק א · חלק ע״ב סימן ה׳

ומ"מ לדינא כ' היד אלי' בסוף התשובה דלכך לא כתבו הפוסקים האי דינא דצריך ביטול עכ"פ ביחידי י"ל משום דהאידנא אין נפקא מינה לדינא כי הצדוקי הרי הוא כישראל כמ"ש בסי' שפ"ה והכותי גוי גמור באמת וכן המשומד וגבי גוי אמרינן דלא שמיה דירה עכ"ל והנה מ"ש והכותי גוי גמור הוא באמת לא הבנתי אי ר"ל משום דר' אמי ור' אסי עשאום כגויים גמורים הא זאת היתה קושיתו מתחילה למה עשו כן הא קולא היא והוצרך לתרץ דראב"י לא אמר אלא לחומרא וא"כ גם ר' אמי ור' אסי לא עשו אלא לחומרא ומנא לן דהם תקנו אף לקולא, ואי ר"ל דכותי גוי גמור משום דגרי אריות הן הרי הגר"א באבן העזר סי' מ"ד סעיף י' הביא ראיות ברורות דהלכה דגרי אמת הן וצ"ל דהיד אלי' ס"ל כהש"ך בי"ד סי' קנ"ט ס"ק ה' דלכל מילי עשאום כגוים גמורים אף לקולא וכבר הקשו האחרונים על הש"ך מהפסק באה"ע סי' מ"ד ס"י ואין להאריך בזה כאן. אמנם נראה מדברי היד אלי' שכתב דגם משומד דינו כגוי דלא שמיה דירה דס"ל דגם מומר לחלל שבתות בפרהסיא דינו כגוי לענין זה דבחד ישראל אינו אוסר וא"צ ביטול דאל"ה קשה קושיתו על הפוסקים למה לא הביאו דין זה לענין מחלל שבת בפרהסיא דבחד ישראל צריך ביטול דאין לומר דס"ל דגם ביטול לא סגי בזה בחד ישראל וצריך לשכור רשות משום שמא ילמוד ממעשיו דהא לא חשיד אש"ד דא"כ גם בצדוקי וכותי נימא הכי וע"כ צ"ל כתי' התוס' דכיון דעיקר התקנה לא הוי אלא משום נכרי לא חמיר מנכרי וא"כ מחלל שבת בפרהסיא נמי לא חמיר מנכרי. אמנם לענין דלא צריך ביטול בחד א"א לומר כן כיון דדירתו שמה דירה הרי מדינא אוסר ולמה לא יצטרך ביטול, וע"כ צ"ל דלגמרי עשו מחלל שבת בפרהסיא כנכרי דגם דירתו לא שמה דירה ואינו אוסר בחד ישראל.