מלמד להועיל חלק א · חלק ס״ה סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועוד יצא שם לדון בדבר חדש דאף שנימא שהזרעים אוסרין אף החצר כנראה מדברי הרשב"א בספרו עבודת הקודש מ"מ נוכל לומר שבכל העיר אין הזרעים מבטלין וכדבר שמואל דדוקא בחצר שאין דרך לזרוע בחצר הזרעים מבטלין אבל בעיר המוקפת ודאי ראינו שדרכה בכך שיש בתוכה שדות ואין באים לבטל היקף דירת העיר. עיי"ש שהאריך ובסברות נכונות בזה. ומתוך כל הני טעמים סמך להתיר הטלטול בקראקא אף שיש שם זרעים יותר מבית סאתים, והסכים עמו זקנו הגאון מו"ה משולם יששכר הורוויץ אבדק"ק סטאניסלאב (שם תשובה ה') וכן פסק בספרו שו"ת בר לואי א"ח סי' י"ח, ובס' עירוב והוצאה שיצא לאור בנעוו יארק בשנת תרס"ז יש עוד מאת הרב מוה' ארי' ליבוש הנ"ל ושם חיזק דבריו, והביא עוד משו"ת מים רבים סי' ל"ח שהביא בשם שלחן שלמה שעשה חיזוק לד' הדבר שמואל והביא ראיות דל"א דזרעים מבטלין דירה אלא בקרפף שהוא חוץ לעיר דוקא שההיקף נעשה ביחוד להקרפף או להגינה וכיון שנזרע יש כח בזרעים לבטל היקף דירה כזו אבל אם הקרפף שנזרע הוא בתוך העיר מוקפת חומה ומעורבת מהני נמי לקרפף וגינה שלא יבטלו זרעים דירה חשובה כזו. ושקיל וטרי התם להכריח דין זה דדוקא בדירה גרועה אתו זרעים ומבטלים דירה אבל לא בהיותה תוך עיר מוקפת חומה. וכן כתב בש"ג פ"ב דעירובין בשם ריא"ז במעשה שהיה בקרפף יותר מב"ס שלא הוקף לדירה שהיה פתוח למבוי בתקון המבוי נתקן גם הקרפף ע"ש. וכתב הרב מו"ה ארי' ליבוש דגם כשהגינות מוקפים בגדרים דהויין רשות בפני עצמן ואינן בכלל העיר מ"מ א"א לומר דהמחיצות יגרמו איסור כדאי' בעירובין צ"ב ע"ב לא מצינו מחיצות לאסור. והגאון בעהמ"ח ספר שו"ת אבן יקרה כתב תשובה שנדפסה בס' תקון שבת שיצא לאור באדעסא שנת תר"ס וז"ל ובדבר הגנות ופרדסים שבתוך העיר אם הם מיעוט העיר, בודאי כדאים הפוסקים המקילין ואומרין דלא נאמר דינא דזרעים מבטלין הדירה רק בקרפף ולא בעיר לסמוך עליהם בשעת הדחק... וגם אני בעירי (טשערנאוויטץ) צרפתי דבריהם להיתר כמבואר בספרי (אבן יקרה) חלק או"ח סי' ס"ו באריכות. והנה בס' תקון שבת הנ"ל יש ג"כ תשובה מר"מ דלאמזא בעהמ"ח ס' שו"ת דברי מלכיאל, והוא סובר דעל היתר הדב"ש קשה לסמוך. גם כתב דסברת הרא"ש דזרעים אינן מבטלין מחיצות חצר ורחבה לפי שתשמישן רבה שייך רק כשהיה כבר חצר ורחבה מוקפות לדירה ואח"כ זרעו לשם אבל היכא שיש גינה זרועה יותר מב"ס ואינה גדורה לצד הקרפף הסמוך לה ואח"כ עושה מקרפף חצר, בזה ודאי הוי החצר נפרץ במלואו למקום האסור להגינה דלא שייך לומר שהזרעים אינם מבטלים מחיצות החצר, דהא כבר נתבטלו המחיצות קודם שנמלך לעשות מהקרפף חצר, עיי"ש שהאריך.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.