מלמד להועיל חלק א · חלק ס׳ סימן ו׳

והנה ידעתי גם ידעתי שכמה גאונים ובתוכם הגאון מהר"ם בנעט אב"ד דק"ק נ"ש והמדינה והג' ח"ס זצ"ל לא הראו פנים צהובות לס' בשמים ראש, ואשר על כן גם אני תופס דברי הגאון חיד"א הראשונים שכתב: הקורא בס' זה לא יסמוך עליו וכו' עד אשר יחקור ויברר הדברים ודברי אמת ניכרים עכ"ל, וכן עשיתי ג"כ כאן בעניננו חקרתי זמן רב עד אשר הובררו אצלי הדברים ודברי אמת ניכרים. ומה שהובא בס' בשמים ראש בשם הרא"ה אף אילו לא אמרן הרא"ה ראויין הן הדברים להאמר דודאי לר"ש אם אין כאן פחם אין הכבוי אסור מדאורייתא דזהו תלמוד ערוך בשבת ל"א ע"ב ומה שחידש הרא"ה דאם אינו ראוי לפחם אפילו לר"י מותר מדאורייתא הוא ג"כ אמת ויציב ואי בעית אימא סברא ואי בעית אימא גמרא, אי בעית אימא סברא דע"כ לא פליגי ר"י ור"ש אלא דלר"ש בעי צריך לפחם ור"י לא בעי צריך לפחם ואע"ג דא"צ לפחם דהיינו לגופה של מלאכה מ"מ חייב אבל עכ"פ בעינן שיהא שם פחם ע"י הכבוי דאל"ה אין כאן גופה של מלאכה כלל ואפילו לר"י אינו אסור אלא מדרבנן, דא היא סברא, ואי בעית אימא גמרא, דגרסינן בשבת קל"ג ע"א ואין ממתיקין אותו (החרדל) בגחלת וכו' והתניא ממתיקין אותו לא קשיא כאן בגחלת של מתכת כאן בגחלת של עץ ופירש"י בגחלת של עץ אסור דשייך בה כבוי לפי שעושה פחם, גחלת של מתכת לא שייך בה כבוי דאינו נעשה פחם עכ"ל, הנך רואה דטעמא דכבוי גחלת של מתכת מותר מדאורייתא הוא מפני שאינו נעשה פחם, וחזינן בשבת מ"ב ע"א דאמר שמואל דאפילו לר"י מכבין גחלת של מתכת ברה"ר ופירש"י משום דאינו אסור מדאורייתא, אלמא דבמקום דאינו נעשה פחם דהיינו דאינו ראוי כלל לפחם אפילו לר"י אינו אלא מדרבנן. וראה האיך דייק רש"י בלשונו הזהב דקאמר מפני שאינו נעשה פחם ובגחלת של עץ אמר מפני שעושה פחם מפני שרוצה לומר דבשל עץ אסור אפילו לר"ש דמתכוין לעשות הפחם וצריך לפחם ובשל מתכת מותר אפילו לר"י והטעם מפני שאינו נעשה פחם כלומר מפני שאינו ראוי לפחם, וכיון שכן ה"ה בשלהבת גאז דג"כ אינו ראוי לפחם אין כאן איסור דאורייתא אפילו לר"י. זה הדבר אשר הוכחתי מדברי הרא"ה שבס' בשמים רא"ש, והנך רואה שכאן לא תלי בוקי סריקי באילנא ריקא אלא דברי אמת שאין בהם שום ספק כלל. וכיון דאפילו לר"י ולרמב"ם דפסק כוותיה א"א לבוא כאן לידי איסור דאורייתא א"כ בודאי קיל יותר ממלאכה שא"צ לגופה ומותר שבות דשבות. אח"כ מצאתי בשו"ת מו"ר מהר"ם שיק חא"ח סי' קע"ג שהביא סברא כזו בשם רמב"ן בחי' לשבת דף ל"ט.