מלמד להועיל חלק א · חלק מ״ג סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

וגדולה מזו כ' הרדב"ז שאפילו במצות עשה מי שהוא חבוש בבית האסורים ונתנו לו רשות לצאת פעם אחת בשנה כיון דקיי"ל אין מעבירין על המצות המצוה הראשונה שתבא לידו ואי אפשר לעשותה בבית האסורין יעשנה ואינו חושש למצוה קלה או חמורה, ואף שהחכם צבי בסי' ק"ו חולק עליו והעלה דבמצוה אחת שאפשר לעשותה היום שלא מן המובחר ולמחר מן המובחר טוב להמתין למחר, מ"מ מודה במצות שוות ומכש"כ במצות לא תעשה. הלכך מסתבר דלא יעבור היום על ל"ת אף שעי"ז לא יעבור על ל"ת זו למחר אף אם יוכל עוד לקיים מ"ע למחר (דשלא בעידנא אין דוחין שום ל"ת מפני עשה) וחוץ מזה כ' הח"צ דלזמן מרובה חוששין שמא ימות ח"ו ובודאי גם הח"ץ יפסוק כאן לאיסור.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.