מלמד להועיל חלק א · חלק ל״ד סימן ז׳

אלא דהיה קשה לי דהלא שנינו בסוף פ"ה דשביעית ופ"ה דגיטין וכולם לא אמרו אלא מפני דרכי שלום ופי' הברטנורה לא התירו להשאילן כלים ולסייען בלא שעת עבירה עצמה אלא משום דרכי שלום עכ"ל חזינן דאי לאו מפני דרכי שלום היה אסור לסייע אפילו בלא שעת עבירה, והתם ג"כ אין ודאי שיעשה איסור שהרי בחשוד מיירי (וע' תוס' גיטין ס"א ע"א ד"ה רישא). ומתחילה היה נ"ל לומר דבנידון דידן דהוא שעת הדחק (וכן בנידון דיראים שעוסקים במסחר של מחללי שבת) שכל פרנסת היראים תלוי בזה ג"כ מותר כמו מפני דרכי שלום, ושוב האיר ד' את עיני ומצאתי שכבר ישב על מדוכה זו הגאון מו"ר בעל כתב סופר בחי"ד סי' פ"ג, והוא מתנבא קצת בסגנון אחד עם בעל בני ציון וכ' דבנותן איסור למומר הגם שידוע שיאכל מ"מ בשעת נתינה עדיין ליכא כאן שום אתחלתא דאיסור ואינו מסייע לו כלום בשעה שעושה האיסור כנ"ל והוא חילוק נכון עכ"ל ואח"כ כ' וז"ל ולא תיקשי הרי גם שלא בשעת עבירה אסור לסייע ומפני דרכי שלום דוקא התירו י"ל שאני התם להשאיל כלים או לברור ולטחון כולם סיוע שיש בה ממש הן שצריכים לאכילה וא"א בלא"ה, וצ"ל דאפשר לה להשאיל ממקום אחר דאל"ה הוי לפני עור ומ"מ אסור משום סיוע שצריכים לטחינה ואפיה וכדומה ולולי משום דרכי שלום גם זה אסור, וסיוע בשעת איסור דחמיר לא התירו אבל בנותן למומר איסור ויכול ללקחו בלא"ה אין בסיוע זה צורך ותיקון ותועלת לאכילה עצמה וסיוע כזה מותר, ובשעה שעושה האיסור ס"ל לרא"ש ותוס' גם סיוע כזה אסור מקו"ח דחייב להפרישו וכו' עכ"ל. ולפ"ז אפילו את"ל דצורך פרנסה אינו מותר כמפני דרכי שלום מ"מ ברוב פעמים העסק בחול אינו צורך ותיקון ותועלת למלאכה דשבת ולכל הפחות יש לתלות דלא יסייע עסק כזה למלאכה של שבת כמו דתלינן בע"ז דף ט"ו דאימר לשחיטה זבנה, וע' בשו"ת עין יצחק להגאון מקאוונא חא"ח סי' י"ג.