מלמד להועיל חלק א · חלק ל׳ סימן כ״ו

(ד) מה שיישב מר הסתירה שבין פירושי המשניות להרמב"ם בברכות ובפסחים, אתי שפיר לפי חשבון הזמנים, כי משך הנשף התוכני בקו המשוה הוא בחדש אפריל שעה אחת ועשר מינוטען ובירושלים שעה וכ"ה מינוטען, והיינו כשעה ומחצה. ואני אין בזכרוני, אם כתבתי למר באגרתי התירוץ שסוגיא דפסחים לפי דעת חכמי ישראל, ולדינא נקטינן כדעת חכמי או"ה בשם הרב בעל מנחת כהן. ובמקום שציין מר בדף כ"א ע"ג איני מוצא (בידי יש הוצאת לעמבערג תרנ"ב) וברור שראיתי זאת בשום ספר, כמדומה ששמו שו"ת הרז"ה, ואולי לא ראיתי זאת, כמדומה לי שהייתי אומר זאת מלבי. ואיני מבין למה חשב מר תי' זה לבלי נכון, הלא מסוגיא דפסחים אינו יוצא שום דין לפוסקים, ובאיזה אופן צריכים אנו עכ"פ ליישב הסתירה שבין ב' הסוגיות.