מלמד להועיל חלק א · חלק ל׳ סימן ט״ו

(ו) נשאר לנו עוד לברר אי יש שיעור אחר לחלק השחר לשני חלקים, דהיינו השיעור של האיר פני המזרח. והנה במשנה יומא רפ"ג איתא דמתחילין העבודה משעת ברקאי מתיא בן שמואל אומר האיר פני המזרח, ולדעת רש"י ותוס' במנחות ק' ע"א (שנראה לי עיקר מטעמים שאין אני יכול לפורטם כאן) אין כאן פלוגתא כלל וא"כ האיר פני המזרח היינו ברקאי, וברקאי פשיטא דהוא תחילת עלות השחר שכן בלשון ערבי קורין לבקיעת אור השחר בארקה. אמנם אפילו לפי' הרמב"ם והרע"ב דמתיא בן שמואל פליג והאיר פני המזרח הוא זמן מאוחר מברקאי מ"מ דוחק לעשות פלוגתא רחוקה בין התנאים, וצדקו דברי הרב בעל תבואות השמש דף י"ט ע"א דהאיר פני המזרח הוא רק זמן קצר אחר תחילת עלות השחר. ויען כי לא נוכל להבחין בצמצום רגע עלות השחר לא התחילו בבית המקדש תובב"א בעבודה עד שכבר האיר פני המזרח שאז בודאי עלה השחר, והזמן שהוא ספק הוא 5 או 6 מינוטען. ומעתה פשו להו דברי ר' חנינא בירושלמי ריש ברכות ופ"ג דיומא ובב"ר פ' וירא שאמר דמאילת השחר עד האיר המזרח הוא ד' מילין ומהאיר המזרח עד הנץ החמה הוא ג"כ ד' מילין, ומכאן יש לכאורה להוכיח שזמן השחר יש לחלק לב' חלקים שוין, חלק א' מאילת השחר עד האיר פני המזרח, וחלק ב' מהאיר פני המזרח עד הנץ החמה. אמנם דברי ר' חנינא אינם מובנים כלל וכלל, כי היכן מצינו שכל זמן השחר עד הנץ החמה שמנה מילין, ואין לומר דר' חנינא מיירי בימות החמה הארוכין, דהא מייתי ראיה מקרא דוכמו השחר עלה דגבי לוט דהלך ד' מילין מזמן שהאיר המזרח עד הנץ החמה וזה המעשה היה בפסח כדאיתא במדרשים, ובימי ניסן היום והלילה שוין כמעט וא"א להשחר להיות זמן מהלך ח' מילין. והנה הרב בעל תבואות השמש עמד על זה המאמר ורוצה לומר שר' חנינא סבר שאילת השחר אינו עלות השחר כי אם כוכב השחר והוא הנוגה (פענוס) שעולה לפעמים זמן 4 מיל קודם עלות השחר, והיינו דאמר שם ר' יוסי בר בון: הדא אילתא דשחר מאן דאמר כוכבתא (דהיינו כוכב נוגה) הוא טעי מפני שפעמים מקדמת ופעמים מאחרת מאי כדון (כלומר ואלא מאי הוא אילת השחר) תרין דוקרינן דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין (דהיינו בקיעת אור השחר). ולפי דברי ר"י בר בון האמתיים באמת מן אילת השחר עד הנץ החמה אינן אלא ד' מילין. אמנם דוחק הוא לומר דר' חנינא טעה ב' טעיות חדא דסבור דאילת השחר היינו כוכב נוגה, ועוד דממה שאירע לעתים רחוקים שכוכב נוגה עולה ד' מילין קודם עלות השחר עשה כלל ואמר מאילת השחר עד שהאיר המזרח ד' מילין כאלו זה הוא בכל יום ויום.