תשובה.דבר זה הוא מחלוקת ישנה בין השולחן ערוך סי' ס"ט והרדב"ז שהביא המג"א. דלשי' הרדב"ז אם התפללו כבר העשרה כל אחד בפני עצמו פרח מינייהו קדיש וקדושה כדאמרינן בבה"מ (סי' קצ"ד ס"א) ועל כן אינם יכולים לחזור ולהתפלל בקדיש וקדושה. אבל לדעת השו"ע אף שכבר התפללו יכול אח"כ אם נתחברו עשרה אחד מהם לפרוס על שמע ולומר אבות וגבורות וקדושה. אמנם גם הרדב"ז מודה אם יש אחד מהם שלא התפלל עדיין שיכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה (עי' בשו"ת הרדב"ז ח"ד סי' רמ"א). ועי' שע"ת סי' נ"ה ס"ק ט' וע' בס' משנה ברורה. והנה מהיות טוב לצאת אליבא דכ"ע ימתין הבא באחרונה אחר ישתבח עד כלות הש"ע בלחש כדי שיוכלו לפרוס על שמע בעבורו, ואי איתרמי שלא המתין אחד וכולם כבר התפללו לענ"ד הסומך על השו"ע ופורס על שמע ואומר ש"ע בקו"ר לא הפסיד. אף שהח"ס בסי' י"ג פוסק כרדב"ז וכ"פ החיי אדם (וע' שו"ת מהר"ם שיק א"ח סי' מ"ד) מ"מ בסידור דרך החיים אצל דיני ברכו אות ג' מוכח כשו"ע וכן פסק הרש"ז, וכן פסק בספר ערוך השלחן. וכיון דכבר נהגו כן במקומו א"צ לבטל המנהג והפורס על שמע אחר קדיש בתרא יאמר איזה פסוקים קודם קדיש, עי' סי' נ"ד באה"ט ס"ק ג'.
מלמד להועיל חלק א · חלק ג׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
