מלמד להועיל חלק א · חלק כ׳ סימן ג׳

והנה הג"ט בתשובה הנ"ל כתב די"ל דהיכא דאיכא שינוי פקע האיסור מהם ולא הוי אפילו מאוס למצוה. ועי' מ"ש על זה מו"ר מהר"ם שיק בתשובה הנ"ל. וא"כ בנידון דידן דג"כ עושין שינויים מדינא אינו אפילו מאוס למצוה ויעשו ג"כ שינוי בחלונות כדי שלא תוכר צורתו הקודמת. אך הג"ט כתב שם בסוף אף שמדינא מותר מ"מ בעיני העולם יהא כדבר תימא ולזות שפתים וע"כ אין להקל. ומ"מ בנידון דידן שבזה שבעים שנה נשתמשו בבית תשמיש אחר וא"כ כבר נשתקע שם ע"א מיניה בודאי ליכא דבר תימא ולזות שפתים. ויש לי תנא דמסייע הוא מו"ר מהר"ם שיק שכ' בחא"ח סי' ס"ח וז"ל: ובתוס' מגילה דף ו' ע"א ד"ה תיאטריות משמע דכל שהיה בו דבר מטונף לעולם אסור ונראה דאסור עד שישתקע שמה מיניה עכ"ל. ומשמע שם מדבריו היכא דאשתקע שם המגונה תו ליכא משום מאוס. ועל כן נלענ"ד להתיר בנ"ד ובפרט שכבר התיר זה הגאון שואל ומשיב (ועי' בס' שו"ת פינות הבית סי' ח' וס' זה אינו תחת ידי לעיין שם). ומעתה תמכתי יתדות שלי על אלה עמודים: (א) דמדינא מותר משום דהוי תשמיש ע"א שנתבטל. (ב) וגם משום מאוס ליכא עפ"י פשטות לשון המג"א סי' קנ"ד ס"ק י"ז דדמי למחובר. וכ"כ החכמת אדם כלל פ"ד סט"ו. (ג) דיש כאן שינוי וגם נשתקע. ורמזתי על מ"ש ג"ט סי' ל"ד ומהר"ם שיק חא"ח סי' ס"ח.