מלמד להועיל חלק א · חלק ק״כ סימן ג׳

ונראה לתרץ דהנה לכאורה בלא גמ' דההיא סבתא קשה על הרמב"ם מצד הסברא, דהאיך אפשר לומר דאם קנה קנין מדרבנן אינו יוצא הא הפקר ב"ד הפקר וא"כ כיון דאמרו רבנן דליקני הרי הוא שלו מן התורה. ונראה ליישב דהנה בגיטין נ"ט ע"א אמרינן דהטעם דפעוטות ממכרן ממכר הוא משום כדי חייו ומתנתו מתנה נמי היא לטובת הקטן דאי לאו דעבדו לי' נייח נפשיה לא הוי יהיב, ועל כן הוי מתנה כמכר עיי"ש. ומזה הטעם כתב רב האי גאון (הובא בטור חושן משפט סי' רל"ה) דיותר מכדי חייו אין ממכרן ממכר. ועל פי זה במתנה נמי היכא דדינא דמתנתו מתנה הוא לחובת הקטן ולרעתו לא תקנו רבנן דמתנתו מתנה. והנה הר"ן הקשה על ר' זירא דמה בכך דאין הקטן יכול להקנות הלולב הא הוא לא קבלה אלא במתנה ע"מ להחזיר וקיימא לן דאם לא החזירו אינה מתנה כלל. ותירץ דקיימא לן בגיטין דף פ"ד כר' יהודה בן תימא דכל תנאי שאי אפשר להתקיים כגון הרי זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע התנאי בטל והמעשה קיים וא"כ הכא נמי אם הקטן אי אפשר לו להחזיר התנאי דעל מנת להחזיר בטל וממילא הוא שלו לגמרי. ומעתה נחזי אנן אם קטן שהגיע לעונת הפעוטות קבל דבר במתנה ע"מ להחזיר א"כ מדאורייתא הוא שלו לגמרי ואין צריך להחזיר ואף אם לא החזיר המתנה קיימת כיון דהתנאי אי אפשר להתקיים, ואי תקון רבנן דיכול להחזיר, אז אם לא החזיר אין המתנה כלום, א"כ בכה"ג דתקנת חכמים היא לחובתו של הקטן לא תקון רבנן דיכול להקנות אלא אקמוהו אדאורייתא כי היכא דלהוי המתנה קיימת בלי שום תנאי, וא"כ אתי שפיר דעת הרמב"ם דלא ליקני אינש לולבא אפי' לקטן שהגיע לעונת הפעוטות דבמתנה ע"מ להחזיר דכל עצמה של החזרה אינה אלא לקיים תנאו והוא ברצונו לא היה מחזירו לא תקנו חכמים שיכול להחזיר משום דנוח לו שלא יהא יכול להחזיר כדי שתהיה המתנה קיימת בלי תנאי. ואין להקשות למה אמר ר' זירא לא לקני אינש וכו' הא יכול ליתן לו במתנה גמורה ואז הוא שלו לגמרי ויכול להקנותו לאחרים כשאר ממונו, זה לא קשה דודאי חיישינן דילמא הקטן לא ירצה להחזיר ברצון טוב ויצטרך לכפותו ואז לא יצא בו. זאת היא שיטת הרמב"ם. אמנם הר"ן לשיטתו דפליג על רב האי גאון וסבירא ליה דכיון דתיקנו רבנן דהפעוטות מקנין לא פלוג רבנן, ואפילו היכא דלא שייך כדי חייו מקנין, וכמו שהובא בב"י ח"מ סי' רל"ה עיי"ש, וא"כ אפילו היכא דהיכולת להקנות היא לחובתו ג"כ תקון רבנן דיכול להקנות, דהא לא פלוג, ועל כן שפיר כתב דבהגיע לעונת הפעוטות לא אמר ר' זירא דלא ליקני, וא"ש הכל.