תשובה:גרסינן בסוכה מ"ו ע"ב א"ר זירא לא ליקנ' אינש הושענא לינוקא ביומא טבא וכו' ואישתכח דקנפיק בלולב שאינו שלו וכתב הר"ן (וכ"כ הריטב"א) דר' זירא מיירי בתינוק שלא הגיע לעונת הפעוטות דאי הגיע לעונת הפעוטות הא אמרינן בגיטין נ"ט ע"א הפעוטות ממכרן ממכר ומתנתן מתנה, וא"כ אקנויי נמי מקני. וכתב בית יוסף בבדק הבית דמדברי הרמב"ם נראה דפליג אהר"ן וס"ל דאפילו בהגיע לעונת הפעוטות אמר ר' זירא דלא לקני, ועל כן סתם בש"ע א"ח סי' תרנ"ח סעיף ו' כהרמב"ם דלא לקני לכל ינוקא, והביא שיטת הר"ן בשם יש מי שאומר. וכתב הלחם משנה פ"ח מה' לולב ה"י דהרמב"ם והר"ן פליגי בהך סברא: דהר"ן סובר כמו שפירש רש"י דקטן אינו קונה אלא מדרבנן וא"כ בהגיע לעונת הפעוטות אע"ג דאינו מקנה אלא מדרבנן מהני, דהא גם הוא לא קנה אלא מדרבנן ואתי דרבנן ומפקע קנין דרבנן (ועיין בריטב"א שכתב בפירוש זה הטעם). אמנם הרמב"ם דייק וכתב שהקטן קונה ואינו מקנה לאחרים מן התורה, וכשיטת התוס' בסנהדרין ס"ח ע"ב ד"ה קטן ובכתובות י"א (וע' שו"ת מהרי"ט ח"ב דף פ"ד ע"ד), וכיון דהפעוטות אינן מקנין אלא מדרבנן א"כ מן התורה הלולב הוא של קטן והגדול אינו יוצא בו. והקשה בס' משאת משה על הרמב"ם ממעשה דההיא סבתא בסוכה דף ל"א ע"א דאמר רב נחמן אין לה אלא דמי עצים בלבד, אלמא דאע"ג דמדאורייתא לא קני וחייב להחזיר מ"מ כיון דרבנן תקנו דליקני משום תקנת השבים יוצא ידי חובתו מדאורייתא, וא"כ הכא נמי לימא כיון דמדרבנן מתנתו מתנה יוצא בה אף מדאורייתא. ובאמת כתב בשער המלך פ"ח מהל' לולב ה"י דזה סברת הר"ן, ואין אנו צריכין לומר כלחם משנה דהר"ן ס"ל כרש"י דקטן אינו קונה אלא מדרבנן, אלא אפי' קונה מדאורייתא אתי רבנן ומפקיע דאורייתא כמו במעשה דההיא סבתא, מ"מ על הרמב"ם קשיא (וע' רש"י ב"מ מ"ח ע"א דכ' ג"כ דאם אינו קונה אלא מדרבנן אם קדש בה אשה אינה מקודשת עיי"ש).
מלמד להועיל חלק א · חלק ק״כ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
