מלמד להועיל חלק א · חלק קי״ז סימן ג׳

והנה לענין התרת נדר דינא דאין מתירין הנדר עד שיחול כמו שפסק בש"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף י"ז ושם פסקינן בפירוש אפילו תלה הנדר בזמן דממילא אתא מ"מ אין מתירין עד שיבוא הזמן. אמנם כמה ראשונים הכריעו דדוקא בתנאי שאפשר שלא יחול הנדר לעולם אין מתירין עד שיחול הנדר אבל תולה נדרו בימים כיון שסוף איסורו לחול אע"פ שלא חל עדיין חכם מתיר, וזה דעת הר"ן בנדרים דף צ' ע"ב וכן הביא הש"מ שם בשם הרנב"י וכן פסק הריטב"א בפי' לרמב"ן, וכן משמע מהנ"י שם שהסכים לדעת הר"ן. אמנם כיון דבש"ע פסק להחמיר אין לנו רשות להקל, אמנם בנידון דידן יש סברא להקל דהא באמת לא נדר להתענות כל יום א' דסליחות דנימא דכל יום דסליחות הוי נדר בפני עצמו (ע' סי' רל"ט בש"ך ס"ק כ"ט), אלא כיון דנהג כן בדבר מצוה הוי כמו נדר להתענות ביום זה, מ"מ הוי כולהו יום א' דסליחות רק נדר אחד (ע' בינת אדם שער או"ה סי' צ"ה) וכיון דכבר היה יום א' דסליחות אשתקד א"כ כבר חל הנדר מיקרי, תדע דאילו עבר ולא התענה אשתקד ודאי חל הנדר מיקרי דהא עבר על בל יחל ובודאי ע"י היתר עוקר הנדר מעיקרא ולא עבר, ואף דבסי' רל"ח סעיף כ' איכא פלוגתא דרבותא באכלה כולה במזיד ולא אתרו ביה אי נשאל עליו או לא, עיי"ש בדגול מרבבה ובחידושי רע"א, מ"מ בנידון דידן דלא הוי אכלה כולה דהא איכא עוד יום א' דסליחות דלהבא שיחול עליו ההיתר נ"ל דכ"ע מודים שיוכל להתיר ומיקרי חל הנדר כבר כיון שכבר עבר על בל יחל, ואם כן אם לא עבר על הנדר בודאי לא גרע, וא"כ כיון דכמה רבואתא מתירין להתיר עכשיו אם תלה הדבר בזמן יש לסמוך עליהם בנידון דידן, בפרט דיש סברא לומר דמיקרי חל הנדר כיון שכבר חל אישתקד, ע"כ נ"ל באם יש דחק דיכולין להתיר קודם שבא יום א' דסליחות. וע' מה שהביא בשערי תשובה א"ח סי' תקס"ח ס"ק א' בשם שו"ת בית יהודה ח"ב. עוד י"ל כיון שאומר שמתחרט על שלא אמר בלי נדר (ע' חכמת אדם כלל ק' סעי' ו') יש סברא דהוי כאילו כבר חל הנדר דאל"כ מאי מהני הפרת נדרים לענין מנהג של מצוה שנהג בזמן ידוע הא כשיגיע הזמן צריך התרה מחדש אלא ודאי דמיקרי הגיע הזמן כיון שכבר נהג כן ולא אמר בלי נדר.