תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק ח׳ סימן ג׳

עוד ילמדנו עוף שנשברה רגלו למעלה מן הארכובה רחוק מצומת הגידין ובא לפני החכם ובדקו יפה סביב הירך שהוא שלם כולו כל העור סביב והנה בעוד שהיו ממשמשין בו יצא מעט מחודו של העצם לחוץ ונקב בעור נקב קטן ואותו היוצא לא היה רק מעט מחודו של השבירה והנה פירש רש"י פרק בהמה המקשה (ד' ע"ו ע"ב) שאם יצא העצם לחוץ דרך נקב קטן אסור אפילו חזר בפנים ונסתפק השואל כי מה שפירש הקונטרס זהו כשיצא העצם שלא בפנינו שאז יש להסתפק שמא יצא רוב עוביו או רוב הקיפו וכיון שאם היה נשאר בחוץ היה אסור גם עתה שחזר לא יחזור ויוכשר אבל הכא שיצא מיעוטו בפנינו וברור הוא שהיו עור ובשר חופין רובו למאי ניחוש לה אך על האבר יש להסתפק אם יש לו דין אבר מן החי מדרבנן. על מי מנוחות, וגודל שמחות ישיגוך רווחות, ונסו אנחות, ויגדל הדר שלוותך, ושלום תורתך וישיבתך, כנפש הצמא למיפוץ מי בארך, ואני בארץ עיפה ומעות יש לי ואין שולחני להרצותם, אך אל עין משפט מקום תחנותך לשם שלחתי, ונא תאיר עיני ושלח לי על יד המוקדים, כי בעוונותי אשר אני רחוק ממך ותזכרני להשיב טעם תשובתך, ונצח יאיר שלוותך, כנפש אי"ע חיים ה"ע בה"כ נ"ע.