תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק ס״ג סימן א׳

ועל כלי מתכת הלקוחים מן הגוים איני יודע שום חילוק בין בעל הכלי, לאחד השואלו ממנו אם אסור להשתמש ממנו קודם הטבילה גם השואל אסור, ואם מותר השואל אף הבעלים מותרים והתלמוד לא דבר בטבילה זו אלא במקום אחד ודבר הלמד מענינו הוא ואין לו חבר לדמות ואין לנו אלא לשון הברייתא וכולן שנשתמש בהם עד שלא יטביל ובקרא איתקש לגיעולי גוים וטהר הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת ובירושלמי מפרש מפני שיצאו מטומאת גוים ונכנסו לקדושת ישראל מדמה אותו לגר שנכנס לקדושה על ידי טבילה אעפ"י שקודם שלקחו היה מותר להשתמש בו. ועל געולי גוים עצמן תאיר עיני דאמר פ' אלו עוברין (מ"ד ב') יליף מגיעולי גוים גיעולי גוים לאו טעמא בעלמא ואסור ה"נ לא שנא ורבנן גיעולי גוים חידוש הוא בין לר' עקיבא בין לרבנן מאן לימא לן דאסר רחמנא המבשל בהם אימא גזירת המלך הליבון והגעלה כמו הטבילה בכלים חדשים הלקוחין מן הגוים ולא הצריך הכתוב לא ליבון ולא הגעלה אלא בלקוח מן הגוי. ועל ידות הכלים שכתבת אם יש להם דין הגעלה שאין צריכין ה"ה גבי טבילה איני מבין כי ההגעלה בפליטת האיסור תליא מילתא וטבילה בחדשים מה לי ידות כלים מה לי בית תשמישו. ומה שכתבת בשפופרת הנוד מיירי במקוה מצומצם וחסר בשאיבת הכלי הא דתנן פ"ו דמקוואות השידה והתיבה שבים אין מטבילין בהם אלא אם כן היו נקובים כשפופרת הנוד אלמא לא קפדינן אשפופרת הנוד אלא להטביל כלי בתוך כלי והחיצון אין צריך טבילה ומפסיק בין הפנימי למקוה אבל בכלי טמא אמרינן בחומר בקדש מגו דסלקא טבילה לגופיה דמנא סלקא נמי לכלים דאית ביה כ"ש כשאין כלי מפסיק דמטביל ולא בעינן כשפופרת הנוד. ההיא דסיפא כי אנו מפרשים כל הקדמת הברייתא למקראיה ולסעד' הכי פי' כיון שהיא מביאה עולתה תחילה שתקדים הבאת עולה תחילה מהני שתביא חטאתה מעין עולתה, ותזכה להחזיר עטרה ליושנה ולקדמתה. שמחה ב"ר שמואל.