תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק כ״ח סימן א׳

נראה שאם היה ראובן אומר תחרימו לי עבור עדות או תקבלו עדות שיש לי על שמעון שהלויתי לו מנה ואיני חפץ עתה להעמידו בדין עד שאפנה רק שיהיה לי עדות כתוב וחתום בידי, ושמעון אומר אין לכם להחרים ולא לקבל שום עדות עד שיטעון עמי כי אפי' אם יש לו עדות יש לי טענות נגדו שאוכל ליפטר ממנו, נראה דהדין עם שמעון דוגמת דחוזר בשטר (ב"ב ד' ע"ו) אפילו בשטר מכר פי' התוס' דלא ניחא ליה דליפשי שטרי עילויה דהרואה או שמע שכותבין עליו שטר אינו יודע מאי שטר הוא ויסבור כי שטר אחר הוא וזיילי נכסיה וכן גם כאן דהשומע שמעידין שלוה אינם יודעים שפרע או טענה אחרת שיוכל הוא ליפטר בה וזיילי נכסיה דהעדאת עדים יש לה קול דהמוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים. ומעתה אי שלחו דיסקיא מב"ד הגדול להכא השיאוהו ויראה פנינו כי ההיא דס"פ זה בורר (ד' ל"א ע"ב) קודם דפתחו ליה בדיניה, יוכל לומר לא אטעינן כאן אלא לב"ד הגדול אזלינא ולא יקבלו עידיו עד אחר שיטעון ויהיה הדבר תלוי בקבלת העדות שכבר שמענו שאין לו שום טענה שיוכל ליפטר בה אם יעידו העדים כדברי ראובן. אכן אם כבר טען כאן ופתחו ליה בדיניה, ושמענו שאין לו טענה שיוכל ליפטר בה לא מצי אמר לב"ד הגדול קאזילנא וישלחו לו לבא לשמוע עדיו ואם לא יבא יקבלו עדות שלא בפניו, ומתוך כך נראה שאם סידר התובע טענותיו בפנינו ואין הנתבע רוצה להשיב אלא אומר לב"ד הגדול קאזילנא אין זה קרוי פתחו לי' בדיניה עד אשר יטענו שניהם בפנינו, כן השבתי להרב ר' חיים בן הר' יעקב מעיר וזו בארץ בורגנא.