תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק ר״נ סימן ג׳

אני איני כדאי ששאלתם לי, ברם דעת תלמיד נוטה שצריך לברר או יחרימו והעדי' יאמרו האיך נתחייב שמעון לראובן הליטרא כי יש לי לירא שהוא והעדים סבורים שנתחייב לו ואינו חייב כדברי ר"ת זצ"ל ומה שהביא אבי העזרי זצ"ל מפ"ק דב"מ, דאין צריך לפרש מדקמשני (ו' א') שמא מלוה ישנה יש לו עליו נ"ל דאין ראיה משם דאביי תירץ מתני' ובימי המשנה ודאי עדיין לא ניתקן שצריך לפרש עד דקניא דרבא (שבועות כ"ט א') ואם יחרימו ויעידו העדים שנתחייב לו והאיך נתחייב לו ויראה לב"ד שלפי העדים חייב אז אינו נאמן לומר פרעתי אם הוא חייב לו בזה הענין שיש לו להסתפק בדבר ואינו יכול להתברר שהוא חייב אם לא על פי ב"ד כדאמר פ"ק דב"ב (ה' א') מד' אמות ולמעלה בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן דוודאי לא פרע משום דאמר מי יימר דמחייבי לי רבנן אבל אם הוא חייב לו בזה הענין שגלוי לכל שהוא חייב אז נאמן לומר פרעתי אחר שיצאתי מב"ד ולא דמי לצא תן לו דאמר פ"ק דבבא מציעא (י"ז א') אם אמר פרעתי והעדים מעידים אותו שלא פרע הוחזק כפרן דדוקא התם הוחזק כפרן הואיל והעיז לעבור בפני עדים על פי ב"ד כדפירש בקונטריס התם אבל הכא איכא למימר אישתמוטי קא מישתמיט מיהו אינו כן כדמוכח בההוא סוגיא גבי דשבתאי בריה דרבי מרינוס דכל היכא דאמר אין לך בידי כלום והעדים מעידים שיש לו דהוחזק כפרן ואינו נאמן לומר פרעתי אם לא בשטר ראיה דאיתרע בנפילה, על כן נראה לי כך הדין שיחרימו ב"ד עבור העדות ויפרשו העדים האיך נתחייב שמעון לראובן אותה ליטרא ואם יתראה לב"ד שלפי עדות העדים חייב ליתן לו אז אינו נאמן כלל לומר פרעתי, ואם אין ראובן יכול למצוא עדים אז שמעון פטור בלא שבועה כמו שפסק רבינו שלמה זצ"ל פרק זה בורר (כ"ג ב') ורבינו שמואל זצ"ל פי' פ' גט פשוט (קס"ט א') כך צריך לברר ואם לא ברר הפסיד ואעפ"י שר"ת זצ"ל חולק ופי' דלמ"ד צריך לברר אם לא ברר לא הפסיד זהו דוקא היכא שטען דבר שאינו צריך כגון יש לי ב' כיתי עדים או שטר וחזקה שלא היה צריך כי אם לכת אחת או לחזקה כפרשב"ם זצ"ל פ' גט פשוט למ"ד אין צריך לברר וז"ל כדאי דברי רשב"ג שאין לו להפסיד בשביל שפת יתר עכ"ל משמע דאם לא טען שפת יתר כגון שאמר יש לי כת אחת אם לא ברר הפסיד ואפילו לרשב"ג ובזה יודה ר"ת זצ"ל ואפי' פליג היה מורינו רבינו מאיר זצ"ל נוהג כל מקום שנחלקו הגאונים דלא מפקינן ממונא ושבוע אפוקי ממונא הוא אם לא ירצה לשבע ומה שטוען שמעון על ראובן עבור משכנו, כיון ששמעון מודה שהמשכון ממושכן בבי דינא יתן לו י' דינרין ושוב אינו נאמן לתפוס המשכון עבור שאר תביעות כיון שמודה שחפץ זה לא בא לידו בתורת משכון עבור אלו התביעות כך כתב אבא מארי זצ"ל משום רבינו שמחה זצ"ל והביא ראיה מירושלמי דקידושין פ' האומר מההוא דאמר ליה לחבריה הב לי קיתונא וסב דינר וכו' ואין פנאי לכתוב הכל. ועבור הי"ב דינרים שאמר ראובן שאין חייב וטען יש לו עדים יביא עדים ומיהו אם לא מצא עדים ישבע שאין חייב לו ויפרש האיך אין חייב לו ויפטר כדאמר פרק שבועת הדיינין (מ"א ב') ההוא דאמר ליה לחבריה הב לי מאה זוזי דאסיק בך אמר לא פרעתיך בפני פלוני ופלוני אתו פלוני ופלוני אמרו לא היה דברים מעולם ומסיק רבא דכל מילתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה ומכאן פוסק אבא מארי זצ"ל כרשב"ג דאין צריך לברר היכא שטען שפת יתר כי הכא שלא היה צריך לומר יש לי עדים ולפי' ר"ת זצ"ל יתיישב מימרא זו כר' ואע"ג שלפי' רש"י זצ"ל ורשב"ם זצ"ל היה חייב אם לא יביא עדים שאיני חייב לו וכתבתי לעיל בשם מורינו רבינו מאיר זצ"ל דממונא היכא דקאי ליקום, ומה שטען שמכר ספריו במ"ו ליטרות ולא נתן לו כי אם מ"ד ודאי גם אותם שני ליטרים יתן שמעון ואפילו אם הספרים לא היו שוים כי אם מ"ד ליטרים כרבי יוסי פ' אלמנה בכתובות (צ"ח ב') דבדבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות וכן פסק אבא מארי זצ"ל ור"ח זצ"ל ור"ת זצ"ל ור"י זצ"ל. ושכר סרסרותו אפילו אם לא נדר לו חייב ליתן לו מה שישומו ב"ד שטרח בכך כדאמרי' (ב"מ פ"ו א') השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חברו חוזר ונוטל מן בעל הבית מה שההנהו ומה שטוען שיחזיק בספר ישאלו את פלוני ופלוני אם יעידו כך שראובן נתן הספר מידו ליד שמעון ושמעון השכין את הספר עבור אחיו, וודאי חייב שמעון להחזיר לראובן הספר בלא דין ובלא דברים כאשר פסק רבינו אלפסי, דבנשא ונתן ביד אין למלוה וללוה כלום אפילו בדלא אמר תן לו ואני אתן לך ודלא כרבינו ברוך זצ"ל מארץ יון כי אבא מארי זצ"ל כתב לפי דבריו לא ייתיישב לגרום ההיא דאמר ליה מר בר אמימר לרב אשי אבל אם יעידו כך שראובן השכיר ספריו עבור אח שמעון ושמעון נעשה ערב אז ראובן יתבע אח שמעון תחלה ואם הוא רחוק ילך אחריו שכך כתב ר"ת זצ"ל וז"ל המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב תחלה אלא יתבע מן המלוה תחלה ואם הוא רחוק ימתין לו או ילך לשם לתובעו ולכופו דלא נחתינן לנכסי ערב דדילמא אי הוי הכא הוי יהיב ליה מטלטלין למלוה עכ"ל שכתב בספר הישר ואם ראובן אינו יכול לכוף את שמעון דלא ציית דינא אז יפרע משמעון אפילו אם לא חבל קנין בשעה שנתערב דערב בשעת מתן מעות לא בעי קנין. ומה שטען ראובן שהפסיד לו שמעון ו' דינרים בגוי שרצה ללוות מעות אם הוא אמת כדברי ראובן אז מותר לכל אדם לקרות את שמעון רשע אבל אינו חייב לפורעו כלום ופשיטא היא. והמשכון כבר כתבתי לעיל שאינו יכול לעכבו עבור שאר תביעות ושלום לכם כחשק נרצעך חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה.