תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק רמ״ז סימן א׳

לפניכם מקוה טהרה, ובאתם לשאוב מי מערה, קטנה דמנערה, להוציא לאורה, הדין כשורה, ואיך אוכל פי לפערה, לפני ארי שבחבורה, וכרימון מלא תורה ולית לי לא גמרא ולא סברא, ולאתר שושנים איך יתקרב חזרא, אם בלבי כאש בוערה, על שכתבתם כי בטול תפלה יש לכן לא נמנעתי מלחוות לכם מיעוט דעתי רבותי הר"ר מנחם והר"ר שמואל נ"ל לפי עניות דעתי כי הדין עם לוי אפילו לדברי ראובן ושמעון, דקרו ליה מבוי ולא רשות הרבים כיון שיש ללוי פתח בלא זה לאותו מבוי עצמו יכול לפתוח עוד פתח אחר כדמוכח ס"פ חזקת הבתים (ס' א') דתנא התם לא יפתח לחצר השותפין פתח כנגד פתח חלון כנגד חלון קטן לא יעשה גדול וקאמר בגמרא רמא בר חמא דאפילו כדי ארבע הו' משוי ליה בר תמני אי לאו דשקיל תמני אמות בחצר א"כ הכא שלא שייך האי טעמא בר ארבע מצי לאשוויה אפילו בר כ' ואפילו אם היה רוצה לפרוץ כל חומות ביתו שכנגד אותו המבוי ולעשות פתח מי ימחה בידו וכ"ש שמניח הפסק בין הפתחים וכן שייך לומר גם לרבא שמפרש טעמא משום אצטנועי וכן מוכח ההיא דאחד לא יעשנו שנים ובלא זה אין שייך כאן טעם דמרבה עליהם הדרך לא לפרש"י זצ"ל ולא לפר"י זצ"ל וכיון דאינו מרבה דיורין בתוך הבית מחמת הפתח וגם היה לו לזה המבוי פתח אחד תחלה ועת לקצר.