תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק רל״ג סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה אבי אבי רכב ישראל ופרשיו שאפילו אם היה הבעל אומר אי קיימנא דידי את כיון דלא כפליה לתנאי היה התנאי בטל ומעשה קיים ואין זה מאותן דברים דאפילו תנאי לא בעי כגון שטר מכרחת ובידוע שאם בנו קיים ולא דמי נמי לההוא דזבין נכסים דבעי גילוי דעת ולא בעי תנאי כפול והן קודם ללאו ותנאי קודם למעשה ומעתה איתתא דא דאתינ' לבעלה שריא והירושלמי דפ' האומר שהביא רבינו שמשון הזקן בכל אתר אית ליה לרבי מאיר מכלל לאו אתה שומע הן והכא לית ליה אמר רבי מתנה חומר הוא בעריות יש לפרש כמו ר"ת וגם בספר המצות לא כתב על הירשלמי כ"א פי' ר"ת ומ"ש פי' רבינו שמשון שהיפך הגירסא בכל אתר לית ליה והכא אית ליה ושמא ר"ל חומר הוא בעריות דכי לא כפל תנאו אין הקידושין והגרשון בטלים לגמרי אלא חלים מספק עכ"ל הרי תלמוד בבלי חלוק ואינו סבור כן כאשר כתבתי ועוד אם באנו לילך אחר דברי רבינו שמשון הרי הוא כתב בש"מ לעיל כאומר מעת שאני בעולם בסוף הדיבור ועוד י"ל דבין לר' יהודה ובין לר' יוסי מגורשת לאלתר וזה הפירוש מתיישב לו הרבה אם יש לתפוס כאן פ' של רבינו שמשון ודלא כתלמוד שלנו ולמעלה ולתפוס פי' ר"ת כדי לעגן זאת האשה זה אינו נ"ל אני עבדך וגם ממה שכתב רבינו שמשון גבי אי קיימא דידך אנא דבעינן תנאי כפול ומשמע דאי אמר הבעל אי קיימנא דידי את אין להחשיבו כמהיום ולאחר מיתה ועוד אומר אני כאשר בתחלה דאפילו אם היה עושה תנאי גמור שכשיעמוד שתחזור ותינשא לו ולא לאחר שדעתו שיחול הגט מהיום מאחר שלא הזכיר מיתה כלל בשעת נתינת הגט וגם שהתנה לו שלא תנשאי לאחר. הנה הר' לוי יושב כאן אצלי ומפיו אני שומע וכותב שכך היה מעשה שאמר לש"מ אתה צריך לגרש אשתך בלא שום תנאי אלא לגמרי מעכשיו, והוא השיב אני אעשה כל מה שתאמר רק שתחזור אצלי לכשאעמוד ולא תנשא לאחר ואומ' הר' לוי לאשה רצונך לחזור ולינשא לו ולא לאחר ואמרה הן ואמר ה"ר לוי לש"מ רצונך מעתה ליתן לה גט גמור מעכשיו ואמר כן ונתן הגט סתם ולאחר כדי דבור ויותר הקרהו אם מתי יהא גט וכו' ואם לא היה ה"ר לוי אומר, אם מתי יהא גט לא היה אומר כלום אלא שותק ואדוני יעשה הטוב בעיניו, ודעתו יודיעני על יד המקדים ובה אדע כי מצאתי חן בעיניו ושלום למורי כ"ה חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.