תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק רכ״ו סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

מטעם עין אין לחייב שום אדם כמו שהשיב ר"ת זצ"ל דאפילו מחלק המלוה אין ליתן מן הדין רק שבני העיר יכולים לומר למלך פלוני יש בידו משל אחרים וכן משמע מלשון ראבי"ה שכתב בשם ר"ת ואי שייך בכרגא אם רוצה להיות שייך בכרגא מהו אם רוצה והלא על כרחו צריך להיות שייך עמהם בכרגא אלא וודאי מן הדין אינו חייב ליתן עמהם, כיון שאינו רוצה לדור עמהם וכן משמע מהנהו עמוראי דאמר להו רב כהנא (ב"ב כ"ב א') דינא הוא דמעכבי עלייכו וע"כ פי' שלא רצו ליתן עמהם לפי דברי ר"ת זצ"ל ועוד אם באנו לילך אחר העין א"כ מן הפקדונות לא ניתן. ומה שכתב מורינו הרב ר' מרדכי שדנים בשפירא ובריגנשפורק שממה שהלווה בעירם אחר התראה שמזה צריך ליתן טעם לדבר לא ידעתי שאם כן לא משכחת מה שפי' בכרגא כיון שהתרו בו והוא עובר משום דאטרחנהו לב"ד אין נראה כלל דמצו לעכובי עליה מכל הני טעמי נראה דמשום עין אין לחייבו כי אם שהקהל יכולים לומר למלך פלוני נושא ונותן בעירנו ואינו נותן עמנו אבל צדקה ואורחים ושאר עול העיר חייב ליתן עמהם ממה שהלווה בעירם כי בזה אין תקנה במה שיאמרו למלך, סוף דבר נראה לי כמו שכתבת שהשיב ר"י זצ"ל שבשעת מעשה לא רצה לחייב כי אם ליתן מעשר ממה שמרוויח בעירם לקצבתם.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.