אני איני כדאי ששלחתם לי ונראה בעיני שאמת דינו של ראובן שפטור לגמרי, כיון שדר תחת שר אחר וכן אנו רואים בגוים שדרין ביישובן ומסתמא גם הם באים לעיר בכל יום וקונים כל צרכיהם ונושאים ונותנים בעיר כמוהו אעפ"י שהמלך שאל מס מבני העיר אין משתפין בני הכפר עמהם כ"ש היהודים שלא ימירו לרשעים ודעת המלך אינו כי אם ליטול מס מבני העיר ואם הם רוצים יכולים לומר למלך פלוני הדר בכפר אינו נותן עמנו כך השיב לנו מורינו ה"ר מאיר זצ"ל כי אנו חייבים להצילו בממונו אבל לא יאמרו למלך שנושא ונותן בעיר סתם כי אם י' ליטרא ונמצא שאין להם שום עין מחמתו ומה שעושה שם חשבון עם בעלי חובות שהלוה להם מקודם בזה נראה שאין לחייבו כלל וגם אם בעלי היישוב היו רוצים דבר זה למחות נראה שאין יכולים דלא גרע מההיא דלא יחפור (כ"ב א') דאמר מעלמא אתו ולעלמא ליזבנו אפילו אותן י' ליטרין שהלווה בעיר אם לא הלווה כי אם ביום שוק אין בני העיר יכולין לעכב ובלבד שלא ילווה לבני העיר מההיא גופא דלא יחפור, ואפילו לבני העיר נראה שיכול להלוות ק"ו לגוים שבאים ביום שוק ומוכרים אפילו לבני העיר ודינא דמלכותא הוא וכהנהו דקולאי דלא יחפור לא מצינו שחייבום לישא עמהם בעול. ונראה לפי עניות דעתי שאינו חייב ליתן עמהם והם יכולים לומר פלוני הדר בכפר אינו נותן. ומשכירות הבית ומינוי פרנס נראה שתשובה אמת, ואין צריך לברר כ"ד חיים בן הרב ר' יצחק נ"ע.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק רכ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
