תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק רכ״א סימן א׳

בתולה שנאנסה ביום הרג רב בוורנקוורט והיא ארוסה והארוס נשא אשה אחרת כתב הרב ר' יהודא כהן זצ"ל דאגה בלב איש ישחנה לאחרי' וצערינו נודיע לרבים ואתם תבקשו עלינו רחמים לרבותינו קהלות הקדש אנחנו קובלים שהעבירו עלינו הדרך קצת מחשובי ווירצבורק ופרצו גדר רבינו גרשם מחור הגולה והשיאו את ר' יעקב בר' יואל אשה בעוד ארוסתו מותרת לו כי ידוע לנו ולאחרים שהיא ואחיותיה קמו בהימנותייהו ועשיר מחשובי העיר רצה לתת להם הון רב שיקחנה והיא השיבה איני חפיצה כי מאורסת אני לעברי ועוד ידוע לי ולאחרים שכמה פעמים נסו לברוח ולהמלט ולא יכלו עד עת סייעתא דשמיא, ועוד דנתי לפני רבותי כי בשעת המלחמה לא אסרו חכמים כי אם כהנת כדמוכח בעיר שכבשוה כרכום (כתובות כ"ז א') ואפילו ירושלים שבאו על עסקי נפשות כדאמר כל דלא קטיל ליקטלוהו ונשי ישראל לא נאסרו אלא בהורהנה ונחבשה על ידי נפשות בין למ"ד בלא נגמר דינו בין שעומדת ליהרג מתייאשות מן החיים ומתרצות להם אולי ינצלו ועל ידי ממון נמי במקום שיד אומות העולם תקיפה על עצמם כיון שנחבשה והורהנה בדין מתייאשות מלצאת ומתרצות להם כי הם בעיני עצמם כשפחה המכורה לחלוטין, אבל נחבשה והורהנה שלא בדין מותרות כהנהו נשי דגנבי גנבי ואסתר תוכיח שהרי היתה מותרת למרדכי וכ"ש אלו בנות מחוטבות שתחת חרב לטושה פתום בפיהם ולבם נכון למרום ומעת שפתום בפיהם להאמין בדברי הגוים לא היו רשאין ליגע בהם כי דתי הגוים לממאנים אחת דתו להמית ומעתה בעת השלל וההרג לא נאסרה כדאוכחנא מעיר שכבשוה כרכום ומירושלמ' ואחרי כן לא הורהנו ולא נחבשו אלא היו שומרים אותם שלא יברחו כדי להחזיקם דעת טעותם, והנה נסו פעמים לברוח עד שמצאו מקום ועתה רבותי שבכל עיר ועיר אם יפה דן קטנכם תהיו בעזרת תחנת הבנות שדמעתן מצויה ואונאתן מרובה והבו דלח אוסיף עלה ואם שגיתי הבינני ואחזור מטעותי ולא אבוש וצורינו ימהר ויחישה להוציאנו מעול דשה ומעשה ומתישא אא"א סלה יהודה בן רבינו משה הכהן שוחר טובכם ושלומכם וסר למשמעתכם.