תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק קכ״ד סימן א׳

שאל הרב ר' אברהם אחד שנשבע לא לך ולא לך ולא לך אם קיימא לן כר' שמעון דאמר עד שישבע לכל אחד ואחד וכן סתם מתני' דפ' האיש מקדש (מ"ו א') התקדשי לי בזו ובזו דמוקי לה כר' שמעון, או אם הלכה כרבי יהודה דאמר פרט הוי דבכל מקום ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' יהודה כדאמר פ' מי שהוציאוהו (מ"ו ב') וכן פ' שבועת הפקדון (ל"ח א') מוקי התם מתני' כר' יהודה ההיא דגזילה ואבידה וההיא דחטין ושעורין א"כ הוי ליה מחלוקת ואחר כך סתם באותה מסכתא ואם כן הוה לן למיפסק הלכה כר' יהודה דלא בעינן עד שישבע לכל אחד ואחד מ"מ זה איני מבין דבכל הפסקים בספר אלפס הביא בקידושין התקדשי לי בזו ובזו משמע דכן הלכה וכן פסקים יש לי דפסק בהתקדשי לי כר' שמעון א"כ אז לא היה כר' יהודה והשתא יורני במי הלכה ונפקא מינה לעניין מעשה שנעשה כאן שנשבע אחד לא לך לא לך לא לך ואם הותר לאחד מהם הותר לכולם ואם הלכה כר' יהודה דהוי שבועה לכל אחד ואחד אז לא הותר כולו דלגבי כל אחד הוי שבועה לחוד ואם הלכה כר' שמעון דלא הוי שבועה עד שישבע לכל אחד נמצא דהוי חדא שבועה וכשהותרה מקצתה הותרה כולה, כדאמר בנדרים פ' ר' אליעזר אומר (ס"ו א') פותחין לאדם כו' קונם שאיני נהנה לכולכ' הותר אחד הותרו כולם לכן יורני כי יש לנו צורך לעשות הלכה למעשה.