שאל הרב ר' עובדיה יין שיש בו תולעים דקיימא לן שמותרים אם הורק מכלי אל כלי אם יש לאוסרם והשבתי לו מדאמר רב הונא ס"פ אלו טריפות לא לישפי אינש שיכרא בציבתא באורתא דילמא קא פריש ממנה לציבתא והדר קנפיל למנא והא עבר משום השרץ השורץ על הארץ, משמע דאי לא פריש לציבתא שרי, ועוד אמרינן התם מניין לרבות בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע וע"כ אינו פירושו שמניח פיו לתוך בור שיח ומערה ושותה דתניא פ"ק דע"ז (י"ב ב') לא ישתה אדם לא מן הנהרות ולא מן האגמים לא בפיו ולא בידו אחת ואם שתה דמו בראשו מפני סכנת עלוקה אלא פירוש שוחה ושותה מהם ששואב בידיו מן הבור ושותה ואפילו הכי שרי.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק קכ״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.