כרך של רומי · חלק ט׳ סימן ט״ו

כללן של דברים כבר השרשונו חכמי ישראל זיע"א הבאתי דבריהם לעיל בתלמוד ערוך דלא נחשדו ישראל על השבתות וא"כ לך אמור לתלמידנו שיקבל בשמחה שירות זה ובטחתי ביראת חטאו ופקיחותו שלא יבא לידי חילול שבת בשום אופן ויכנס לשרת וינסה כי בזה לית בו שום איסור כי אם מצוה גדולה לפרנס עצמו ובני ביתו בהתר ולא באיסור. ובכבודו וכבוד האומה ואם ח"ו בעיניו יראה ולבבו יבין שאי אפשר בלי חילול שבת יהיה דאורייתא או דרבנן הא ודאי חובה עליו לפנות למלאכה אחרת ע"ד שפסק הש"ע א"הע סי' כ"ב. ואם אין אשתו עמו יפנה למלאכה אחרת כן אני אומר והוא נשמע בדין שמע. שאם באומנות זו אין היעלת חן וכלילת יופי תורתנו הנעימה ומצותיה עמו במחיצתו יפנה למלאכה אחרת כי ביוקר עמד לנו היהדות ויעמוד לנו עוד כל ימי הארץ ועדיין ואכתי עבדי ה' אנן. וכבר אמרו רז"ל: א"א לעולם בלא בשם וא"א לעולם בלא בורסי אבל אשרי מי שאומנותו בשם ואוי לו למי שאומנותו בורסי כן הדבר זה אשריו מי שאומנותו נקיה וקלה ולא יוכרח בעבודה לעבור את פי ה' לעשות קטנה או גדולה מכל מצות ה' אשר תעשינה דרבנן או דאורייתא על כל פנים זאת אומר בריש גלי דאם שער תלמידנו לנסות וליכנס ולשרת באושפידאל הצרפתים כי אפשר קרוב לודאי שאין בו חילול שבת עכ"פ יכנס בסתם בלי שום תנאי ורמז מכל זה כמ"ש מוהר"א ן' טוואה ה"ד לעיל דיש לחוש ללעג ולקלס ומי יודע עוד. ואחר שנכנס אל יחוש מפני הקולות שח"ו יחשדוהו למחלל שבת חלילה! כי כבר העידו חכמי ישראל על נחמדי אומתינו דלא נחשדו על כך א"כ מה לנו ולקולות ההמון אחרי שהוא נכנס לנסות אם יוכל לשרת שם בלי עון והוא נאמן על עצמו ועל יהדותו וה' הטוב יעשה הטוב בעבור שמו הגדול ובעבור תורתו ומצותיו ונזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לחיי העו"הב: