כרך של רומי · חלק ה׳ סימן ה׳

הנה תחילה יש לנו לדעת מאי האי וזכור רחמיך וכו'? איזה פסוקים הם? ואיזה תפלה היא? דנראה כאלו מדבר על הידוע ואנחנו לא נדע מה הוא זה? וזאת שנית מה שהוסיף ובעל הרחמים ירחם עלינו וכו' למען חסידיו ועבדיו. על מה אדניה הוטבעו? כי זו אינה לא מתפלת ריב"א כ"ג ולא מתפלת חוני המעגל. ומהיכן הוסיף דברים הללו? ומי הכריחו? אבל כד דייקינן שפיר גם הדברים האלו בחכמה רבה יסדם ומבאר חכמינו ז"ל שאב אותם שהרי אמרו בשמות רבה פ' מ"ד זכור לאברהם וכו'. פתח רבי תנחומא בר אבא גפן ממצרים תסיע למה נמשלו ישראל לגפן. אלא מה גפן היא חיה ונשענת על עצים מתים. כך ישראל הם חיים וקיימים ונשענין על המתים אלו האבות. וכן אתה מוצא כמה תפלות התפלל אליהו בהר הכרמל שתרד אש כד"א ענני ה' ענני ולא נענה. אלא כיון שהזכיר את המתים ואמר ה' אלהי אברהם וכו' מיד נענה מה כתיב ותפיל אש ה'. וכן משה כשעה שעשו ישראל אותו מעשה עמד ולמד עליהם זכות ארבעים יום וארבעים לילה. ולא נענה. אלא כיון שהזכיר את המתים מיד נענה שנא' זכור לאברהם ובו' מה כתיב בתריה וינחם ה' על הרעה (נראה דאגדות חלוקות הם ענין זה של מרע"ה שהרי בברכות דיו"ד למדו מכאן דהתולה בזכות אחרים תולין לו בזכותו מנ"ל ממשה כיעוש"ב. ואלו הכא מבואר דכבר תלה בזכות עצמו ולא נענה. ואין הפנאי מסכים לעמוד על בירור דבר זה כי הוא חוץ מהמכיון אשר אנחנו בו) הוי כשם שהגפן הזאת חיה ונשענת על עצים מתים. כך ישראל חיים ונשענים על האבות בשהם מתים הוי זכור לאברהם עכ"ל המאמר. ועיין שם כל אותה פרשה מתחילתה ועד סופה שמאריך בזה ומבררת שצריך להזכיר חסדי אבות העולם. אם במסירת אברהם גופו לכבשן האש. ואם בעקידת יצחק בנו. ואם בתמימות יעקב וגלותו כיעוש"ב כי איני יכול להעתיק כל אותם המאמרים ארוכים. ומעתה מה מאד דקדק הרשב"ש ז"ל בנוסח תפלתו לסיים: בזכור רחמיך של אבינו מלכנו הבא אחר נפילת אפים שזה נוסחו: זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה. יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך. אל תזכור לנו עונות ראשוני' וכו'. עזרנו בשם ה' וכו'. חננו ה' חננו וכו'. ברוגז רחם תזכור. ברוגז אהבה תזכור. ברוגז עקידה תזכור. ברוגז תמימות תזכור. ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. ע"כ. הראתיך בעיניך שנוסח ד' ברוגז הבאים בתפי' אבינו מלכנו הם ממש מכוונים לאותו מדרש הנז"'ל. שהרי ברוגז רחם תזכור. הא' הוא רומז על פסוק כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך. ולא ישחיתך. ולא ישכח את ברית אבותיך. והג' אחרים. הא': זכרון אהבת אברהם. והב': עקידת יצחק. והג': תמימות יעקב: וע"ז שפיר סיים הרשב"ש נוסח תפילתו בדברים אלו. והוסיף בפירוש ובעל הרחמים ירחם עלינו וכו' למען חסידיו ועבדיו. להורות כי אין לנו להתפלל שום תפילה מבלי הזכרת חסדי אבות וזכותם וק"ו ממשה ואליהו. ואל תשיבני הרי ריב"א כ"ג וחוני המעגל לפניך ולא הזכירו בתפלתם הנז"ל חסדי אבות י"ל שריב"א כ"ג תפלה קצרה התפלל יען שהיה הדבר פתאום שאמר לו בני ברכני וברך את ה' המבורך בתפלה קצרה זו. וא"כ מתרי טעמי לא היה מקום להזכרת זכות אבות אי משום דהתם ברכה היא. ולא בסדר תפלה. ואי מטעם כי היה צריך לקצר ולא להאריך בדברים מפני גילוי שכינה. והוא ברור. וענין חוני המעגל אין להביא ראיה כי היה כבן המתחטא. עד שהיה מפליג בתפלותיו באהבתו יתברך. ופוק חזי מה שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה ובו'. א"כ אין להביא ראיה מנוסח תפלתו ונמצאו דברי גאוננו הרשב"ש ז"ל סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר. וכן ראוי לסדר מבלי שום ריח ספק. ומרן ז"ל אפשר לא הוו בידיה כל התשובה כמו שכבר כתבנו שמוהר"י בי רב ז"ל העתיק מהם מה שנראה לו והוא ברור: