ומעתה כמה עשתה והצליחה החכמה העליונה בעשרה נסיונית והאחרון הלזה הכביד ושאבינו הראשון אבי משפחתנו המיוחסת הזאת אחד היה אברהם עמד בכלם בכל דעתו כי באמת ובתמים למיימינים בדבר היה ענין זה כמערכה אל הדרוש לנתינת התורה והחוקים לזרעו אחריו והוא כי אם שלא תצום בה חוקים כבדים כמו אלו וגם לא יכניסם במבוכת הספקות הגדולות ומאמרים הנראים כסותרי' אשר ילאה השכל בהם כי אי אפשר שיהיו כולם פלוסופים אלהיים או נביאים או מופשטים מהחומר המרגיש והמתחלחל כמו שהיה אברהם אביהם ולא יתכן דרך ס' אבל עכ"פ ידעה החכמה העליונה שמכלל נטיעות גן התורה ואילני משפטי הדעת אשר בתוך הגן בהכרח יהיו מכללם איזה נטיעות של הקדש ויהיו נקראים חקים צדיקים כמו איסורי מאכלות אסורות ולבישת שעטנז וכל עניני הקרבנות ובראשם פרה אדומה ושעיר המשתלח והדומה להם וענין זה ר"ל חקיקת החוקים א"א בלתו מטעמו וסיבתו ותועלתו הידוע לפני כסא כבודו כמוס עמו חתום באוצרותיו ונעלה מאד משכלנו (כי ודאי א"א שיהיו בלי סיבה ושלא יבוקש מהם שום תכלית כי אזו נפול בפעולות ההבל בלי ספק וכמ"ש רבינו המורה ח"ג פכ"ו):
כרך של רומי · חלק כ״ו סימן ס״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.