כרך של רומי · חלק כ״ו סימן ס״ה

(ה) אמר המשי'ח ס"ט ולי מה יקרו רעיוני הפלוסוף האלהי הזה ז"ל שבשתי דברות אמרות טהורות כמין שתי טיפי מרגליות והוא אומרו ודוגמא ישימו מגמת פניהם אליה חזק את הנחלות וחבש את הנשברות בטוב טעם ודעת בהמציא מאמר קצר בהשלמת כוונתו כנגד המשיב עליו ומה בצע בחשבם מה שעשה אברהם אבינו עליו השלום שהטה שכמו במה שלא מחוייב? מאחר שמה שנצטוה הוא קרוב לנמעות בטבע קיים בקיבוץ שני הפכים בנושא אחד (וזה מלבד שהיתה מצוה שאין טבע האנושי יכול לעמוד בה כי מי יהרוג בנו חמודו ולא תפרח נשמתו כהרף עין?) ואיך אפשר שאתמול יאמר לו כה יהיה זרעך והאמין בה' כי השיג כי הוא בעל היכולת ושוב לתוספת חיזוק יפרש לו הבטחתו זאת על מי תחול באומרו כי ביצחק יקרא לך זרע ובבקר השכם וזרע אין לו ויבקשהו והנה איננו כי לקח אותו אלהים לריח ניחוח? ואם עד אלה הוא עליו השלום לא רצה להתוכח ולהתחכם היה שליט ברוחו ונפשו אותה ויעש נגד שכלו האנושי ונגד טבעו החומרי ואין מביאין ראיה ממנו בזה כי היסוד המוסד בלב כל חכם לב הוא כי אלו היה כדת הכללית הנתונה מאליו יתברך ציווים כמו אלה היה היכולת ביד אנשיה להתחכם ולהתוכח ולפרש הדברים לישר כל מעגל אלא כי ברוך האל המרחם על הבריות אשר לא הכביד עליהם בשום ציווי נגד שכלם האנושי ונגד טבעם החומריי כי ראתה חכמתו חולשת טבעו ורוב המעדותיו לפי ענינו ותכונותיו אשר אין לו כרעים לנתר בהם להעלות אל האלהים כפי מה שיכוון ממנו בצורתו ומזה יצא. שמעולם לא תמצא בדת האלהית האמיתית והיא תורת מרע"ה שום מאמר סותר השכל ומנגד הטבע ועדיין לחלוחית דיוטך קיימת הפלוסוף האלהי במה שכתב דברים ראוים אליך כי הוא לא בא בדבר נמנע אצל השכל ולא ציוה דת בלתי יכולים לעמוד בה ולא נראה בהנהגתו לעולם דבר ייגע. ואיך תוך כדי דיבור הבהלת אותנו בהשימך נגד פנינו מה שעשה א"א ע"ה שהוא ענין סותר אל שלשת השרשים המושרשים בעדן גן השכל והדת ובחצרות אלהינו יפריחו? נשאלך ותודוענו הפלוסוף האלהי אם באולי מה שהיה בלב א"א ע"ה בכח והוא לזבוח בנו חמודו היה יוצא אל הפועל והיה למאכולת אש האם ישאר מקום לשכל האנושי להאמין שמעפר ואפר צבור ע"ג המזבח יתקיים מאמר האל כה יהיה זרעך כדמותו כצלמו? ואם יתקיים יהיה בדרך בריה חדשה כתחיית מתי יחזקאל ושכל גרגיר אפרו יצמיח רבבות אלפי ישראל א"כ הרי שלא נתקיימה הבטחתו לאברהם בדרך טבע כמו שהבטיחו וכמובן מהפסוק כי פנים חדשית באו לכאן ע"י מעשה ניסים והוא ברור: