דע לך קורא נעים! שאני הדל כבואי העירה יע"א חיברתי דרוש אחד ארוך בדורו קראתיהו כתר מלכות וקוטב דרושי יסוב לברר וללבן כי לנו הישראלים כתר תורה הוא העיקר. וכתר מלכות לא היה בזמן שהיה באמת (כימי דוד ושלמה ותו לא) רק לכבוד ולתפארת. והטעם מבורר כי עם הנהגת תורתנו די לנו שררת עם הנקראת דמוגראציא. ולהגוים להפך שכתר המלכו' הוא העיקר. והכרחתי מונח זה על פי ז' טעמים מספיקים בנויים על מופתים הגיוניים שכליים ומהם חותכים. וכל טעם וטעם בנוי על פסוק מפסוקי תורת ה' תמימה וכו' עד אומרו גם עבדך נזהר בהם וכו' שגם דוד מלך ישראל תחת הכתר הזה והוא ימשול בו וכמאמר הכתוב ולבלתי סור מן המצוה וכו'. ואעתיק לך קורא נחמדי! הטעם הששי הקצר מכולם. והוא מפלאות תמים דעים שנמצא אתי. מוכן ומזומן כאלו כל עקרו לא חובר כי אם בעבור היותו פירוש קצרי מאמרי הרב המחבר ז"ל הללו ולא בדרך גוזמא. כמו שתראה שבתוך העתקת הטעם הששי הזה. יבואו מאמרי הרב ז"ל בין שתי ידות. כמו זה ותו לא מידי. והשאר כבר היה ונברא מזה שלש שנים. וכבר הועתק איטלקית אלא שלא הדפסתיו מפני הבלבולים כי הוא ר"ל הכל הדרוש הפך דעת המון עם שבדורנו המתנגדים להפוליתוקין כנודע. ואני מחזיק הפוליתוקין בכל דעתי ובכל כחי בראיות מופתיות כי היא ר"ל המלכות מדיניי דוקא ישובו של עולם ועמוד נבון שהדתות נשענות עליו יען וביען שררת עם לא תכון היא ומלכותה אם לא בשקדמה לה דת כמו דתנו לא נופל דבר ומצב אנשיה כמו מצב אנשי אומתנו בימי יהושע והזקנים אשר האריכו ימים אחריו או במדינה קטנה ואנשים בה מעט ורובם עוסקים בישובו של עולם בטבעם. כי על אופן האחרון הזה אפי' נער קטן ינהג בם. הא לאו הכי חלום אחד הוא בלי ספק ואכמ"ל עוד. ונבוא אל המכוון להעתיק לפניך הטעם הששי כי הוא היותר צריך לענין אשר הבטחנוך:
כרך של רומי · חלק כ״ו סימן ס״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
