כרך של רומי · חלק כ״ו סימן ס״א

(ד) אמרהמשי"ח ס"ט. קורא חביב! בהיותי מעתיק סוף המאמר הזה והגעתי לאלה השלש גזירות מהר סיני חצובות שגזר הרב המחבר ז"ל מאמרים קצרים מאירים ומזהירים באור החמה שבעתים. והם כשלש מפתחות או כעינים פקוחות להבין ולהשכיל כללות ופרטות חקי האלהים ותורותיו. באמת עמדתי מתבהל מעומק דעת המחבר הזה ז"ל ותכלית התפלספותו האלהי וחכמת קיצור דבריו עם היותם ממולאים בתרשיש שהם וישפה שכל גופי התורה תלויין בהן. ואני בעניותי! זה זמן לא כביר נטפלתי לחבר חיבור קטן (כמו שיבא לפנים מהו תכלית כוונת חיבורי) ומכלל דברי עמדתי לברר שלשת השרשים הללו כיד ה' הטובה עלי כמו שיבא בע"ה. ואשתומם על המראה הגדולה. מה עצמה חכמת הקדמונים ז"ל כי בג' דברים ממש משובצים זהב במלואתם כלל כמעט כל מה שכתבתי אני הדל באלפי. ע"כ אמרתי אני אל לבי עת לעשות לה' וברשות הרב המחבר ז"ל וברשות הרב המשתדל להוציא לאור תעלומה נר"ו אדחוק ואכנס בתחום שאינו שלי לבאר ולברר וללבן שלשת המאמרים היקרים המסולאים בפז האלה. על מתכונתם. וצביונם וקומתם. ותכלית כוונתם. וקנאת ה' צבאות תעשה זאת לפקוח עיני שתי הכתית הנמצאים באומתנו כי השלישית והיא האמצעית ע"ד אמצעי שלם היקרה מפנינים (הם התלמודיים המובהקים אשר הגיעו לכוין הלכה לתלמיה בשקול הדעת מכריע גם גברו חיל לדעת מופת כל מה שנמצא עליו מופת והגיעו עם המלך בתוך הבית ע"י תלמוד עמוק ומעשה רב) כל חפצינו לא ישוו בה וממילה אינם צריכים לי ולבאורי לא ממני ולא מהמוני. אמנם הב' הכתות אשר אני מרמה או חולם חלום שיהיו צריכים לביאורי זה אחלקם ביעקב אל שתי קצותיו. האחת והיא יקרה בעיני אלהים ואדם ונחבקנה. היא המחסדת עם קונה ומאמנת דעות אמיתיות מדרך קבלה ואמונה. אבל כמעט נפשם בחלה אפי' בהגיעם לימי העמדה (ששוב אין פחד פיתוי וסכנה שכבר הושרש בשרשי האמונה. ועיין שו"ת זקן אהרן סימן כ"ה ד"ל ע"ג) לסקור לאמת אמונה לפחות להשיב לבערי האפיקורוסים (כי לחכמים להרע צריכא רבה באמת) והכת הנכבדת הזאת ה"י כיון שלא הורגלה בלימודים כאלו. בלמדה ספר כמו זה תעבור בין בתריו ועליו לא עומדת ולא יושבת אלא מוטה כשעה שלא יום ולא לילה. ובהכרח טיפי מרגליות כמו אלה נושרי' מפיה מבלי שתטעו' בהם טעם בשר מפני מיעוט הרגלה בהם. אבל אם תשמע הביאור באר היטב בכל לשון אשר היא שומעת ורגילה. באמת תתעדן בדשן נפשה. כי הוספת לה דברים מבוררים כשמלה לאמת אמונה בדרך מובן. הוספת לה נחת רוח באמונת התורה ומעשיה הטובים. ודין ספק כי יברכך ויכבדך באהבה וחיבת הקדש. והרי הועלנו וגרמנו נחת רוח לאחינו בשרינו עובד את ה' מתהנה ולאו מלתא זוטרתי היא. והכת השנית תסמר שערי בשרי בהזכירי אותה. והיא הגוברת היום על פני חלק האיברו"פא הצילעה הזאת אשר אנכי בקרבה בעונותי. והיא אשר תשלח רסן לשונה וימלא קדים בטנה. לכפור ולדבר עתק ברחובות קריה מפני כי לחכתה הגבורה המזג הרע ואהבת התענוג והתאוית גופניות מששיות פומביות אשר רבו כמו רבו כחלק הכדור הזה כנודע. ואם יגיעו לידה קיצור אמרי הרב הקדוש הזה ז"ל אשר עמקו מאד. אם תבינם על בוריים. תבקש להתעולל עליו ולחפות דברים אשר לא כן כדי להחזיק בתאותה כי היא סבת כפירתה כנודע. ואם לא תבינם. תתלוצץ אצל כל פנה. ובין כך ובין כך תאריך לשונה. תפתח קבר גרונה. וכה תדבר. ואיך הוא לא בא בדבר נמנע אצל השכל והרי הם צריכים להאמין כמה דברים וכמה פלאות עד אשר יחשכו ענני השכל כיום בא השמש בצהרים.? ואיך לא ציוה דת בלתי יכולים לעמוד בה והרי כמה וכמה מבני האומה הזאת תעל שועתם מן העבודה וצווחין ככלבא כי הרת צריך תיקון והתמזגות לפי הזמן? ומה לך מופת חותך הפך דבריו וגזרותיו? ואיך לא נראה בהגהתו דבר ייגע וכל האומות שכנינו עדים היום וישימוה למשל. אין יגיעה כשמירת דת היהודים? וע"כ חצני נערתי לסתום פי המקטרגים הללו אשר כמה פעמים הביאו בכליותי בני אשפתם כמדקרות חרב. ואם ע"י פרסום ביאורי זה על אמרי הרב ז"ל יזכני ה' להשיב את הנדחות אפי' אחת מני אלף. באמת כבר הועלתי תועלת חזק. ואם אין גם אחד (מה שלא אקוה) עכ"פ לקחתי נקמת התורה ונקמת הרב ז"ל מאותו המתלוצץ או המתעולל כי יראו ויבושו ויחתו מפחיזותם כי מטבע האמת בהיותו מבורר לעיני השמש והירח לא ימצא מנגדו מענה להשיב וא"כ כבר לא עמלתי לרוח: