כרך של רומי · חלק כ״ה סימן ט׳

ואעיקרא כבר נראה שלבלבל העולם עשו זאת שהרי נסתייעו מהספרים ומס' נודע ביהודה ואנו לא מצאה ידינו שום סיעתא מהספר הנז' כאשר יראה הרוא' במה"ק ספ"ח וכ"ז אני כותב במונח קיים שיש שורש וענף אל השמות אב ובן ורוח עועים דעכ"ז הותרה שרינה לכל אדם בגט כשר זה בלתי שום ריח ספק וכל מי שרוצה להחמיר ולהצריכה גט מספק אין זה אלא שמבקש לקעקע ביצתן של דייני ישראל למקומותם בארצותם וחכמת סופרים תסרח ואפשר שלא נוכל ליתן גט כי אם עד שנביא בירור מעירו מערי מוסקופייא מה שמו ומה שם אביו ויהיה תוחלת ממושכה כי המקום רחוק ועל כורחה יכריחוה להחזירה לבעלה ככלב שב וכו' או לעגנה. וכל דליכא ח"ו טעות מפורש אסור לדייק אחר מעשה ב"ד יפה דאם במעשה כזה לא נאמר ב"ד בתר ב"ד לא דייקי א"כ מוטב שלא היה נכתב על ספר ובדיו דין זה וכבר האריך הרדב"ז בתשו' דפוס ויניציאה סי' תרכ"ה בפרט זה וכתב על הב"ד הרוצה לבטל דברי ב"ד חבירו יחוש שלמחר יבטלו אחרים את דבריו כל שאין הטעות מפורש ואיכא למתלי הכי וכו' כ"ש בנדון שלפנינו שהוא ברור בשחקים דלא היה ולא יהיה ריח טעות בדבר אפי' אם נאמר דהיה שורש וזכר לכל השמות האלו אבל עכשיו נברר שהכל היה מן העפר רמה ותולע' שקר וכזב וזיוף ומכתבי עמל ואון עד להפליא. שמלבד שמכל הראיית שכתבנו מוכח להדיא דעכשיו חידשו שמות אלי לקלקלא בידי שמים ובידי אדם אם מספר כתובה אם מהפנקסים הנז"ל שהם ב' פנקסים מהקהל שבפנקס אחד כתוב ראובן בן ניסן בשני דפים שבו ובפנקס אחר בדף אחר הרי שלש ועוד בשטרי הכוללות שעשו ונתקשרו עם התנאי' לשעבר להביא מורה אשכנזי החתומים בחותם הכוללות הקטן הלזה ושם חתומים כל הקהל ומכללם חתום בכל אחד האיש הלזה בשם ראובן בן ניסן ותו לא. א"כ זה די והותר לברר לעיני השמש והירח שלא זאת ששם מרדכי או מרקו אשר משתמש ממנו הוא שקר גמור דעכשיו הוא מתחיל לכתוב ולחתום ראובן מרדכי בכתבים שהוא שולח לגדולי הגט לערער על הגט זה אלא גם על שם של אביו מנחם מענדל שנמצא בפנקס אחד דוקא הוא מזויף מתוכו מתרי סימני טומאה האחר שראינו בפנינו עדין לחלוחית הדיו קיימת ע"ש מנחם מענדל ועל ב' שמות הללו דוקא אבק ספרים ולא ע"ש ראובן בן ניסן הקודם. אף כי ביקש המזויף דיו שוה לדיו הכתוב ראובן בן ניסן וניכר באמת הזיוף אם מפאת זה אם מפאת דכיון דראובן בן ניסן כתוב בראש שיטה כמנהג רשימת שמות האנשים כפנקס זה למטה מזה ע"ז לא היה ביד המזוייף לזייף גם שמו בשם מרדכי כי לא היה לו מקום פנוי כאשר היה לו מקום פנוי בשורה לכתוב אחר בן ניסן מנחם מענדל והיא אומדנא דמוכחא טובא וכן בעוד ט"ו דפים אחרים כתב ראובן בן ניסן מנחם מענדיל. אבל בזה האחרון לא דקדק יפה לכווין הכתיבה שיהא שוה הרבה ונראית השינוי לעין כל וטעם הדברים דבזיוף הא' שכל את ידיו לעשותו בכיוון עצום אבל בדף האחרון הלזה לא דקדק יפה והעטלפים יראו השינוי הגדול הלזה ואל יתרעם הקורא כי אחרי שביארתי הפרט הא' יפה יפה מה לי לחתר אחרי דקדוקי עניות אלו כי זכותי בקופתי כי מלבד מה שהשרשונו רז"ל מצוה לגלות הרמאים עוד זאת הנם אומדנות מוכיחות דהכל שקר וכזב ומעולם לא היה ולא נראה שמות הללו לא בבן ולא באב וכבר למדנו להועיל מרן החביב בתשו' הובאה בס' עדות ביעקב דל"ו ע"ב דאפי' בענין הקידושין אזלי' בתר אומדנות המוכיחות וז"ל ועוד אומדנות אחרות מוכיחו' שהכל שקר ועם שאין להתירה לשוק בלא גט מטעם האומדנות מ"מ הנה עד וסניף להתירה בלא גט וכמו שמצינו בתשו' גדולי האחרונים דהיכא דראו שהיה שם אומדנות שהכל שקר וכזב באיזה ספק אחר שיפול היו מקילין להתירה בלא גט עכ"ד. ונדון דידן איכא כמה אומדנות הא' ממה שאנו רואים שבס' כתובתה דדייקתי בתריה אם היה לו שם אחר לו ולאביו ואמר לא ובו בפרק דקדק הרב בשם מרטין כדי שלא לחוב לה לגבית כתו' אם תהיה נגבית בפני עש"ג וגם הפנקסים האמורים כ"ז אומדנא דמוכח דזה הפנקס עשוי בזיוף. הב' הא דלא נמצא הזיוף בשמו החדש שקרא עצמו מרדפי מפני שהיה בראש שיטה ואין מקום פנוי לא לכותבו קודם ראובן מפני שהוא בראש שיטה ולא אחריו אחר הכתוב בן ניסן תכף וא"כ ליכא מקום פנוי. ג' הא דנמצא אבק סופרי' על מנחם מענדל שהוא כתוב מחדש ולא על ראובן בן ניסן שכבר היה כתוב מזה זמן. ד' שבעור ט"ו דפים לא דקדק לכוין התיבה ויש שינוי נראה לתינוק דלא חכים ולא טיפש בין כתיבת ראובן בן ניסן לכתי' מנחם מענדל. וכל זה אומדנות מוכיחות שהכל שקר וזיוף. ואם הכנ"הג שם העלה דבאיכא אומדנות מוכיחות באיזה ספק אחר שיפול היו מקילין להתירה בלא גט בנדון שלפנינו שהאומדנות המוכיחות אינם באות כי אם לברר הזיוף לעיני השמש לקיים מאי דאמור רבנן מצוה לגלות את הרמאים שלנו. בנ"ד שלעיקר דינא אין לנו שום ריח ספק בדבר לדעת כל הפוסקים אשר בית ישראל נכון עליהם שבוודאי מצוה עלינו לבררם כדי לחזק מעשה הגט הזה בכל חיזוקי סופר. ויודע היום בישראל כי לבעבור ישיג מבוקשו להחזיר גרושתו ביקש לעגן אותה בעלילות מצעדי גבר ומצא אנשים מסייעי ידי עוברי עבירה ולמאי דביני ביני מרוב צערה ויגונה גם היא גם רביה מפחדם שמא תשאר אלמנות חיות יתרצו למען תהיה לו לאשה. ונ"ד עדיפא מנדונו של הרב בית אפרים שהרי בנדונו שהחזיק זמן רב בשם אביו בשם אחד לבד וגירש בשם אחר ושוב הוציא לעז שהיה לאביו שם אחר ע"ז כתב הרב בית אפרים בסו"פ צ"ו והבי' בסו' טיב גיטין ד' מ' וז"ל סיומא דפסקא דבנ"ד שזה החזיק לפנינו את שם אביו במה שנים בשם אברהם לבד שכ"כ בכתובה וכן חתם בשטרות וכן חקק בפ"ח שלו אין משגיחין בו ובערעורו ואדרבא אם היה נכתב בגט השם החדש שהוא אומר עכשיו אף אם היה נתודע שכדבריו כן הוא היה כאן עיון גדול וכו' וכו' אך הבעל ראוי לנדותו וגם אסור לו לישא אשה אחרת דהא שויה נפשיה חתי' דאיסורא וכו' וכו' אבל אם עיניו נתן בממון אין לחוש לו כלל ע"כ: