כרך של רומי · חלק כ״ה סימן ה׳

אמרתי ואומר דנדון שלנו אין לו דמות יען וביען מעולם לא הוחזק בשמות החדשים לא הוא ולא אביו בשום אופן שבעולם יען הרי בשעת כתובה שאלתי לו ודקדקתי אחריו מטעם שכתבתי למעלה ואין צריך לכופלו ובתומו הולך בה שעתא כי לבו שלם באהבת כלתו החדשה וע"כ לא אמר כי אם האמת והצדק וראיה לדבר על שם מרטין דקדק אחריו שאכתבנו ודקדוק זה הוא המורה כי היה לבו שלם עמה ולא הוה חייש לקלקלה בו בפרק יען כל עיקר הטעם שדקדק על השם הלזה שאכתבנו דוקא לטובתה הוא מפני שאם תבא לידי גביה כתוב' הנז' בעש"ג שלא יצא איזה תקלה מפני שאינו כתוב השם שאני הייתי נמנע לכותבו וא"כ הדבר זה בלחוד הוי ידים מוכיחו' ואומדנ' דמוכחא כי האמת נבע ממקורו בלתי שום צד פניה. וא"כ הרי שלא הוחזק. ועוד הרי חתם בכתובה ראובן בן ניסן והרי לנו החתימה וג"כ הרי הכא הרב נר"ו שלשה ספרים נכתבים ארבע פעמים פנקסי הבית הכנסת שלהם ופנקסי הקשר שעשו ליום עברו"ת של הקהלה הקטנה הזאת ובכולם בשם יקרא ראובן בן ניסן כאשר ראינום בעינינו ובדקנום יפה יפה וא"כ נהיה לפנינו נדון רבינו הרדב"ז מאריה דאתרין כדמותו בצלמו שהרי בכתובה נכתב בשם ראובן בן ניסן והכתובה נכתבה מידי ועם כי מה אני עפר לדוש אבן מרמס. אדמה לשכבת הטל אשר אם חם השמש ונמס. ואיני ראוי להתחשב עם דין יחיד מומחה עכ"פ כגון דא שרי ליה לאיניש לאודועי אנפשיה שזה לי עשרים שנה שאני עומד ומשמש להורות לבני ישראל גם בע"הק ירוש' ת"ו גם ברומי גם בקורפו גם פה יע"א וכמה גיטין וקידושין נסדרו ונתקנו ע"י ועל כולם תל"ית עמדתי עליהם בכל בדקי ספקותיהם כראוי והגון לכל דיין ירא את ה' כיד ה' הטובה עלי הכל כתובים על ספר ובדיו כאשר הזהירונו אבותינו ורבותינו נאספו רובם אל עמם. וכגון כתיבת כתובה ע"י איש מומחה לפי הדור הא ודאי למדינן מניה ובפרט הרב של מצרים נר"ו כי עם שאיני כדאי הוא מחשיב אותי לבקי בטיב גיטין וקידושין וא"כ יצאנו תלי"ת מדי הגהת הרב טיב גיטין מוורשא די"ג עי"ש ונשארנו על פשט כלל הרב כ"ש דאזלינן אחר שם הכתוב בכתובה ועדיפא נ"ר מנדון הרדב"ז שבנדון הרדב"ז עשה עיקר שם הכתו' בכתו' ראובן הגר אפי' שלא נודע אם חכם אם טפש כותב הכתובה ומסדרה כ"ש בנ"ד וכמ"ש ואין צורך להאריך ויעדיף מטובו הקורא וירבה לסלוח אם אני הכבדתי את לבו במקומן של שבחי"ם וכן לא יעשה אבל כבר אמרו ההכרח לא יגונה: