כרך של רומי · חלק כ״ה סימן ב׳

והשיבו לי כי הוא ס"ת שכתבו מין איש אחד שמו ליכיש ילבש קללה כמדו. ויסגור אלוה בעדו. דלתי התשובה אם יתפתחו לנגדו. שזה זמן המיר כבודו ללא יועיל והוא המיסיונאר לכת הפרוטיסטאנטי. הדברים האלה יצאו מפהם וכמעט פרחה נשמתי ואמרתי אני אל לבי לו ישמעו חכמי ישראל המאורע הטמא מטומא יקרעו בגדיהם לקרעים שאינם מתאחים לעול' כי הוא ענין רע ומר אשר לא נהיה כמוהו בכל בתי דיני ישראל מאז הנהיגו ושפטו את ישראל מד"ן ועד בא"ר שב"ע ותכף זאת עשיתי להוציא טיליגראפו להרב תנא דבי אליהו נר"ו וכה אמרתי להעומדים אצלי בענין הגט איני חושש אפילו כמלא נימא. וגם בענין נישואין עם אלטיר ג"כ אין לחוש מהטעמים האמורים אלא כיון דעדין לא עמדה ונשאת עמו ראוי להחמיץ ימים או עשור עד כי יתברר גם פרט זה קודם מעשה לעיני השמש והירח לקיים מקרא שכתוב לזות שפתים וכו' וכן היה כי הרב הגאון תנא דבי אליהו נר"ו כדרך ת"ח שבא"י הנוחים זה לזה בהלכה נענע לי ראשו להחמיץ הדין של הנישואין עד שאגלה לו דעתי בכתב כי כן דבר המלך מלכו של עולם אם קודם מעשה אמרו שומעין אל המערער להוציא מלב הצדיקים כל צרוע וכל זב אשר מגמתם להטיל מים בקדשי שמים וע"כ חובה עלי ליטפל בכתב עריר"י אשר העיזו לשלוח לפני ב"ד הצדק ונעתיק הדברים הנצרכים כדי להדיח אותם אל ארץ ציה וצלמות והיה בהניח כל אשר נקוד וטלוא הנוגע בכבוד הרב מא"ר נר"ו כי הוא איסור גמור לספר בכפירה כי כן ה' במשפט יבא ע"כ הנוגע בדבור התורה ולומדיה להכרית פיו ממעל ושרשיו מתחת וז"ל הצ"ל הנה יש פה איש ושמו ראובן מרדכי בן ניסן מגרום מענדל אשר גירש את אשתו סארינה מאלכסנדריא והגט היה בחפזון אשר לא יעשה כן בישראל וכ"ז היה כי איש אחד רשע גמור ושמו אלטיר אשר דר יחד עם ראובן מרדכי הנזכר ופתה את אשתו סארינה לשאל מבעלה גט פיטורין כדי שהוא יקח אותה לאשה וכעת שמענו מאנשים חכמים ולומדים שהגט פסול הוא מאחר שלא נכתב בגט כי אם שם אחר ראובן וכ"כ אביו בשם ניסן בלבד והם רוצים לברר הדין כי הגט הוא פסול והם כתבו כ"ז לחכמי האשכנזים אשר בירוש'. ועיקר הדבר שזו סארינה אסורה לזה הרשע אלטיר מאחר שנתן עיניו בה ועתה זה הרשע אלטיר רוצה לעשות החופה בל"ג לעומר והיינו אצל הרב דפה ובקשנו מאתו שלא יתן הקידושין וכו' וכאשר אמרנו לו שיעיין בתשו' טור אבן סי' ט"ז ובנודע ביהודה ובבית שמואל אחרון ובתשב"ץ ובהרדב"ז ובש"ות אחרות אמר שהוא רוצה רק על הש"ע הקטן וכו' וכאשר דברנו עמו הרבה נתן לנו עצה שנכתוב להרב הגאון נר"ו כי ראובן מרדכי אמר שהרב בעצמו אמר שאסורה לאלטיר לכן ימחול ויכתוב להרב דפה שלא יתן הקידושין לאלתר רק שיעכב על איזה זמן היינו עד שיבא תשו' מירוש' ת"ו והרב דפה אמר לנו דאם לא יבא תשובה עד ל"ג לעומר הוא יתן הקידושין לאלטיר וכו' ולא נעתיק עוד מכאן ואילך אסור לשמוע ומכ"ש לכותבו משום מסכים בכפירה: