עוד הוסיף וכ' בסי' ל' שם אחר שהאריך בפרט זה מתוך האש כ' וז"ל לא יכולתי לצייר בדעתי מי הוא זה ואיזה הוא שיכול לגזור ולסתור מה שגזרו כ"ד העיר לקיים לא יש עוד בדורינו ב"ד דאלימי כרבי אמי וכרבי אסי ודעתי הקלושה היתה הווה ותהיה להיות כל רב שורר בביתו בשומו על לב כי לא לאדם ישפוט וכו' עיש"ב וזה די לסתום פי המקטרגים כאשר הפחידונו ששולחים הענינים לארצות אחרות וגאונים אחרי' כאילו אבדה התורה מאתנו ואין אתנו יודע עד מה וכדי למלאת בחצץ פיהם גם על מה שהזהירונו להתעכב עד שיבא הפסק מירוש' ומחכמי האשכנזים נאמר על ראשון ראשון הלא גם בנו דיבר ה' ותורת הרב המסדר ותורתינו היא מזהב שב"א מהארץ הטובה ההיא כדאמרו במד"ר וזהב הארץ ההיא טוב אין תורה כתורת א"י והגם שעונותינו גרשונו מהסתפח בנחלת ה' ונפגמנו עכ"פ עם כל פגימותינו הרי אנו משובחין יותר מכל המשובחים שבשאר מדינות אחרות עיין אבות דר"ן פכ"ח הדברים בצורתן. ואפילו על אותם החכמים השוכנים בציון והבוחרים לשכון כבוד בהר הקדש בירוש' ת"ו גם ע"ז הדבר יצא מפי המלך הגאון מא"ד ארץ מצרים בס' דרכי נועם סי' כ"ג כי שם הרחיב פה האריך לשון בד' נועם וחן ושכל טוב ויראת אלהים על כולם ותכלית דבריו הם אלו מ"מ לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול ומיום שגלו ישראל מעל אדמתן כל מקום שגלו שכינה עמהם והיא המחפפת עלינו בגלותינו להאיר עיננו את הדרך נלך בה ואת המעשה אשר יעשון בכל תפוצות הגולה ועל כיוצא בזה יאמרו המושלים הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע בא יבא ברינה נושא אלומתיו ועתה בגלותינו הודאה יוצאה לעול' מכל תפוצות הגולה ודי בזה עכ"ד המסולתים ממש וכוונתו לומר בא יבא ברינה נושא אלומותיו כי רצונו להוכיח שהחכם המובהק אשר כל דיניו וכל הוראותיו הם בראיות מופתיות בבקיאות ראוי והגון החכם המובהק הזה ליזמר וליזל ולא יחוש לשום אדם שבעולם ואפי' הוא בן חו"ל והיינו בא יבא ברינה נושא אלומותיו ולהיפך בהיפך. והאמת איתו כי מיום שהיינו לגוי אחד בארץ החכמה תעוז לישראל עם קודש מעשרה שליטי' אשר היו בעיר האלהים לענין שלא נאמר בו לשכרו תדרושו ודבריו הובררו כשמלה והם דברי הרא"ש בכמה מקומות דבכל מקום דאיכא גאון מפורסם הוא הנקרא ב"ד הגדול והדבר ידוע ונגלה וכל מה שמבקשים המערערים חכמי אשכנזים אם מירוש' ואם מארצות אחרות ידענו כוונתם להטיל מום בחכמי ספרד כאילו לא ידעו ולא יבינו אבל הם מפחזותם אומרים כן אבל רבני אשכנז גופייהו הע"י נהורא עמם שרי כי תל"ית הלא גם בנו דבר ה' והדברי' ברורים וידועים וגם ידעי שחכמי ספרד בבא לידם סידור גט אשכנזי כבר משתמשים בס' רבני אשכנז למען דעת העניינים במוצאיהם למסעיהם ועי' להרב ג"פ בסו"סי קכ"ט ותרוה צמאונך ולענין המנהגים כשאין להאשכנזים קהלה מיוחדת וב"ד מיוחד עי"ש בס' ג"פ ועיין למו"הר בס גו"ר חיו"ד כלל ג' סי' ה':
כרך של רומי · חלק כ״ה סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
