כרך של רומי · חלק כ״ה סימן ט״ו

הפרט הב' מ"ש בכתב מריר"י ראשון ושני אשר כתבו לי לשמי וז"ל בכתב הראשון לכל ימחול הרב לכתוב להרב דפה שלא יתן הקידושין לאלתר רק שיעכב הדבר על איזה זמן היינו עד שיבא תשו' מירוש' ע"כ וגם למעלה כתבו שהם כתבו כ"ז לירוש' לחכמי האשכנזים וגם בכתבם השני אחר שבא הרב תנא דבי אליהו פה כתבו וז"ל והרב דפה נסע לאלכסנדריא להרב הגאון נר"ו שיעזור לו לדבר עבירה זה לכן אנחנו ח"מ מפילי' תחינתינו לפני כבודו שלא להמהר לעשות דברים האלו להכשיר גט פסול זה כי כתבנו זו לירוש' ת"ו ועוד נכתבו להגאון המפו' מוהר"ש יהודה ליב ראפאפירט ולגאונים אחרים בטוחים אנחנו במידת טובו וגודל עונתנותו וברוב חכמתו שיעשה זאת למען ה' ותורתו ושלא יהיה חילול ה' ע"כ. שומו שמים ע"ז בהניח באמבטי התחתונה אחת אותו חציפות לכתוב שבא הרב הזקן בששי"ם חכמה אצלי להעזר לו בדבר עבירה זה אשר אנשים ריקים ופוחזים יוכו בסנורים להכות במכה של חלל אחת תרי גברי רברבי העומדים על כסא דין מאז השנים ושמם נודע בשערים לתהלה לשם ולתפארת וליראת חטא המכרעת כי מענין זה ניכר מהותם החצוף ולולי חרשו בעגלת המשומד לא יחציפו האנשים מזרע ישראל את פניהם כ"כ ונניח זה כאשר אמרנו כי חרפה היא לנו להתעכב בדברים של מה בכך זו בלבד חובה עלינו ולמען ציון לא אחשה ולמען ירוש' לא נשקוט עד שנברר דברים כאלה כשמלה איך אין כח בשום מורה ודאין לא מארצות אחרות ולא מירוש' להכניס עצמם בענינים כאלו שאינן נוגעים להם ובפרט כשאין הטעות מפורש ויש להאריך בזה אבל נדבר ב' דברות יוצאות מתוך האש מפי מוהר"ץ הלוי הובא בתשו' שמש צדקה סי' ט"ו וז"ל אכל מקדם לא אוכל להתאפק מלהגיד את לחשי בצערי ושיחי שאל אלהים הוא יודע ועד שמיום שעמדתי על דעתי זה לי ארבעים שנה ויותר שאני מורה הוראות בישראל נצטערתי על הדבר הזה וכתבתי להרב מחכמי ישראל כי רע עלי המעשה כי יבא אדם מחוץ לכתוב נגד פסק רבנים או רב מקום אחר בשומעם קול מלחשים וזה לא זולת זה עושים את התורה כשתי תורות ואומרים הני רבנן והני רבנן ואין אתם יודעים עד מה ועושים בגדי פרושים מדרס לע"ה וכדאמר ר"ג לרבנן בעירובין דכ"ז וכו' ומי לנו גדול מר"י בחולין פ' כ"ה כי אתא לקמיה ריש"ל וכו' ואם הראשונים שקטנם עבה לא היו מורין במקום חבריהם ונגד חבריהם מה יש לנו לעשות אנן יתמי דיתמי לגבי דידהו ודי שכל אחד יעמוד בגבולו שכל אחד יודע במקומו מקומם ושעתם של דברים יותר ממה שיודע מי שאינו שומע אלא לקול מלחשים ע"כ: