כרך של רומי · חלק כ״ד סימן צ״ז

כלל העולה דלא נשאר להרב ערוך השלחן יסוד לסמוך השכלת ידיו שהשכילם להחמיר כ"א סברת חכמי טוליטולה דדחוייה מאת כל הפוסקים וגם חכמי אשכילייא דחאוה באמת הבנין וגם מרן הק' היתה תשו' זאת בידו ולא זכר ממנה כ"א מה שהוא לענין דינא ועל השאר העלים עיניו הזכות ממנה ואיך א"כ תעשה חיל עוד וסוף כל סוף תמהני על הרב ערוך השלחן דאחר דאתריה ז"ל הוא אתריה דמרן הק' כמו שהוא אתרין וכל א"י וכל ארצות המערב ומרן הקדוש מלבד מה שפסק להלכה ולמעשה הדין הזה בב"י ובס' הקצר עוד זאת דבכ"י כשהביא ההיא דרש"י שהביא הא"ח סיים וכת' ודברי' תמוהי' הם ואחר שהראני למדי שאנן כמרן נקטי' אפי' להקל ואפילו באיסור ערוה כשרבו המקילין על המחמירין תמהני אם יש רובא דמינכר כמו ענין זה דאין חוששין ומיעוטא דמיעוטא החוששין לשמא ע"ת וכמעט בטלי אגב מיעוטייהו ואם גם בזה לא תפסינן כמרן להקל א"כ נסגור ס' הש"ע וכאשר יפה כתב הגאון הרמ"ז הנז"ל וגם הראיתי שכבר הסכים מוה"ר הגדול מוהריט"א ז"ל ושוב דקדקתי היטב וראיתי שהרב ערוך השלחן ז"ל עצמו דחה כל דבריו במה שהביא בח"מ סי' ל"ד סוף אות מ"ב הנז' דברי הרב אהבת דוד שאחר שהכריח מהא דר"ת הנז"ל דאין חי' דין אמר ע"מ שאני צדיק גמור ללא אמר דבכולהו חיישינן שמא עשה תשו' וכו' ע"ז סיים וכתב ושוב ראיתי בס' אהבת דוד ע"ב ועם שלא רשם לנו דרך והמקום אני חפשתי ומצאתיהו בדט"ז ע"ב שהביא תשו' ר"ת שהביאה העדות ביעקב בשם שבולי הלקט ואחר שהאריך כתב וז"ל ועוד דהעדים לא היו בחזקת רשעים כי התם ודוק היטב בלשון תשו' ר"ת זלה"ה עכ"ד ובאמת אורו עיני דהוא הוא מה שפרשתי אני בדברי ר"ת שלרווחא דמלתא שאמר ר"ת שיעשו תשו' גלוייה היינו משום דלא היו בחזקת רשעים אלא שמא עשו עברות ועל אופן זה היה די שמא הרהרו תשו' ולא היה צריך כל אותה הטרחא אם לא לרווחא דמילתא וע"ז שפיר כתב מוהר"י אזולאי ז"ל ידוק בלשון תשו' ר"ת כלומר דוק כה ותמצא דלעולם החי' האמיתי ברשע מוחזק הוא דין אמר ע"מ שאני צ"ג אזי חיישינן שמא עשה תשו' ואם לא אמר לא חיישינן ושאני נדון ר"ת שהעדים לא היו בחזקת רשעים וע'ז הוא שאמר לרווחא דמילתא שיעשו תשו' ברבים ודוק היטב ואין ספק שאחר שראה הרב ערוך השלחן ז"ל דברי הרב אהבת דוד הדר מר משמעתיה וע"ז כתב ושוב ראיתי בס' אהבת דוד כלומר ראה שם ותראה הדברים מבוררים להפך מזה שהעלינו עלז לבי בה' ואעיקרא בנדון העד שלפנינו אפי' חכמי טוליטולה יודו דלא חיישינן לשמא עשה תשו' אחרי דעדין מגלח זקנו בתער והוא מהלובשים כמנהג הישמעאלים דאין לתלות במנהג הלועזים וכדומה וידוע ומפורסם לכל ובפרט באלו המדינות כי תחילת סימני טהרה המורים שכבר נתן אל לבו לשוב הסימן הא' הוא הגדלת שער זקנו ודבר זה הוא מפורסם גם בין הישמעאלים גם בין הישראלים שלשתי האומות האלו השחתת פאת הזקן איסורא הוא ובזה נשלם גם בסעיף זה כל רצוננו לבררו בשמלה תל"ית: