כרך של רומי · חלק כ״ד סימן פ״ט

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הסוללה הז' דהעד הב' הזה הוא איש ידוע שאינו נוהג בדרך ארץ והולך תמיד בגדיו פרועים וכל החזה שלו ערום ואינו מקפיד על הבושת והוא ממש כאשר בירר יפה רבינו מוהר"י בן מוגאש בסימן קנ"ט דהיינו איש פחות וירוד ואינו נוהג בכבוד עצמו וכ"ש אם עושה בשוק מעשה שהוא פחות וירוד מאכילה בשוק ומי שזאת מעלתו און עדותו מקובלת ע"כ והוא פסק הרמב"ם והטור ח"מ סימן ל"ד ומרן בב"י ובס' הקצר ואפילו מורם במפה לא חלק ע"ז דנראה דהלכה היא לכל עת ולכל זמן וכמו שבאמת כן פסק הדברים מור"ם בתשו' פי' י"ב וכתב להדייא דלית הלכתא כר"י וכן פ' רש"ל סי' ל"ה על אותו נדון עצמו עי"ש: וזכור תזכור קורא נעים מ"ש לעיל בסוללה הב' דתשו' מרן בישנות שכותב דהאידנא מקבלינן סהדי ע"ה לאו דידיה היא וכאשר הארכנו שם ודבר זה נעלם מהרב כנ"הג והרב יד"א וכל הבאים אחריהם בים ההוראה גם הרדב"ז דפוס ויניצייא סי' שי"ב כתב וז"ל ותו דאפי' היה לשון הקידושין כתקונו הרי פסולי עדות שהרי אינם במקרא ולא בדרך ארץ והעתיק לשון הרמב"ם הנז' וסיים וכ"ש לענין קידושין ע"כ. גם הרב שביתת יו"ט דמ"ז ע"א הביא כת הסוברים דהמקדש לפני ע"ה אין קידושיו קידושין עי"ש והגם כי ידענו גם ידענו החולקים על פינה זאת ה"ה ג' מטיבי הבאים בתשו' מרן ז"ל הישנות הנז"ל והרב כנ"הג צירף גם מרן הקדוש עמהם בסומכו על החתימה וכנז' סוף כל סוף מידי פלוגתא לא נפקא וכיון שהגענו לזה הרי לפנינו מרן החביב גופיה בתשו' הובאה בעדות יעקב סימן י"ז דכתב דאפילו למ"ד דהמקדש בע"א חוששין לקידושיו הני מילי בעד אחד כשר לכ"ע אבל היכא שהע"א פסול לכ"ע והעד הב' פסול לדעת קצת מרבוותא אפי' לדעת החוששין יודה דאין חוששין ע"כ דכוותא בנדון דידן דהעד הא' נפסל לכ"ע מדאורייתא והעד הב' רוב הפוסקים פוסלין אותו מדין פחות וירוד הא ודאי אליבא דכ"ע עדותן בטלה כי תועבת ה' גם שניהם ובזה הגענו תל"ית להשלמת בירור הסעיף הג' בירור שאין אחריו כמוהו:
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.