כרך של רומי · חלק כ״ד סימן פ״ה

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הדברים הללו עדין לא יצאו מקולמוסי והנה לבי בקרבי דופק דפיקות מבהילות ויעירוני כאיש יאו"ר משנתו ויורני ויאמר לי אין זה כי אם פסק הרב מהר"א קאפסאלי ז"ל ואין זולתו וידים מוכיחות שכן הוא בלי ספק שהרי הוא כתב בתשו' נדון זה בעצמו הבאה בס' זקן אהרון סי' ב' ד"ט ע"ג וז"ל דע כי תכף שאירע הדבר בקריאה שלמדנו אצל האלוף מוה"ר מנחם ז"ל (ר"ל שהוא זה ר' יהודה ן' עמנואל וכך קורין מנחם לעמנואל ברומי וקורין לבן בשם אביו בין בני העיר) והנה פעמים רבות נשאתי ונתתי עמו להתיר הנערה וכו' וכאשר הסכי' הרב הנז"ל שאסור' גם אני בעניי כוונתי לדעתו והוסכ' שלא נודיע דעתנו בהחלט עד ה' חדשים וכו' ובתוך זה הזמן בא החכם ר' אברהם נחמייאס ז"ל אלי ולקח העדות מידי ואסרה ונתן הפסק בידי המקדש ומפני זה נודע פסקו טרם פסקנו הגם כי קדמנוהו עכ"ד הצריכים לעניינינו הנה למדנו שמהר"א קאפסאלי כתב ראשונה פסק על זה ומסרו ביד מוהר"א נחמייאס ז"ל ואחר כתב פסקו מוהר"א נחמייאס ז"ל וכיון שכן מרוב פרי מהירות מוהר"א נחמייאס נ"ע כאשר כתוב עוד למטה שניחם ע"ז ולא היה יכול לתקן את המעוות ע"ז לא היה ספק בידו ללמוד הדברים בשרשן וע"כ לא עשה כ"א להעתיק רעיוני מוהרא"ק ז"ל ככתבם וכלשונם באיזה שינויים עשוים בק"ע כדי להורו' שהוא כתב פסקו בעיונו והשקפתו ולא שסמך ידיו ורגליו על מוהרא"ק ז"ל ובפרט שמהרא"ק לא היה דעתו נוחה לגלות דעתו בפומבי וע"ז העתיק דבריו והוסיף עליהם ושינה דבר מה והוציאו לאור לא במרד ולא במעל ו"עז האריך באיז' צריכות דברים שמהרא"ק ז"ל קוצר בהבאת לשונם וכדומה וכיון שמהרא"ק ז"ל לא היה דעתו עדין לגלות דעתו בפומבי ע"ז נתן פסקו ביד הר"א ובלא חתימה והוא שלחם לפני מרן ב"י שלשת הפסקים של הרב ח"ן ושלו ושל מהר"א קאפסאלי ז"ל בלא חתימה ונשאר באמתחת מרן ז"ל ואחרי פטירתו בנו מוה"ר יהודה נער ן' ז"ך שנה אסף וקבץ הפסקי' המפוזרי' אחד הנה ואחד הנה וחצי התשו' בנייר אחד וחצייה לא היה מוצא כמבו' בהקדמתו וע"כ הוא בראותו ב' פסקי' א' בחתי' וא' בלי חתי' חשב למשפט כי תורת מ"א ז"ל היה וכתב שמו בסופה והוה ברור כשמש שכך נפלו הדברים ויש לי שתי ראייות שתשו' הנז' היא למהר"א הנז' עיין עליהם בד"ט ע"א ד"ה ומאי דכתב שר' חפני וכו' וכו' אך מה שנתחדש לי שהם הדברים הכתובים בתשו' מרן שם דכ"ו ע"ב אלא דמה שכתוב לעיל מיניה בתשו' זקן אהרן שם ד"ט ע"א וכתוב בה לשון זה. זה לא מצאתי ואפשר הוא השמטה ודוק הדבר נראה כי המשיב תשו' הזאת אשר בשם מרן יכונה אינו משיב על משיבים אחרים ששולחים תשובתם לפני מי שגדול אלא כמי שכותב פסק מרישא דסדרא עם השאלה סדורה לפניו כאשר באמת כן היה שמוהר"א קאפסלי ז"ל הוא הפוסק הא' ובקיצור נמרץ ותמהני על הרב כנ"הג אוך לא נרגש מכל זה כי הוא היה בודק כל התשובות בחורים ובסדקים להוציא כלי למעשהו כנודע רוב עביו ורוב הקיפו ועל הרב יד"א ז"ל סימן כ"ז הגהב"י אות ל"ו ואות נ"ב גדלה תמיהתי עד להפליא שכבר הרגיש בסתירת התשו' מדח"י לדכ"ו בענין ידים מוכיחות ומכל חשקו לסייע להרב מ"מ ז"ל בכלל מחודש אשר רצה להוליד להפוך לנו הקערה על פיה העלים עיניו גם היא מזה והוא פלא ובראותי עצמי נבוך בענין פלאי אשר נולד לי אגב למודי יצאתי לשוטט בספרי האחרונים אולי אמצא מי שהרגיש בזה:
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.