ומעתה יש לי לתמוה על הרב ערוך השלחן שם איך לא זכר שר מש"כ הרב משחא דרבותא ה"ד לעיל דהעד העיד בנו דמנהג תוניס רבתא לפסוק כפשט פסק מרן ז"ל ושלא לחוש למקדש בע"א ומה לו לחתר אחר מ"ש מוה"ר מוהריט"א להחמי' באיסו' ערוה נגד מרן ומה לתוניס עיר גדולה של חכמי' ושל סופרים לקבלות אחרות דלא נכריות ישתה מים מבורו והם הרבנים אב ובן שראו את החדש גאוני עולם ונוזלים מתוך באר הכהן הגדול שהיה שלשלת רבנים וקבלתו גדולה משלנו כי ירוש' לקוטא"י נינהו בעונות אלא דדבר אחד יש להרגיש על הגאון הרמ"ז ז"ל איך לא הביא דברי הרב מ"ע הנז' וידחה אותם כאשר היה ראוי לעשות וכנז"ל. ובפרט שלעיל באותו חלק דמ"ג ע"ב הביא דבריו ותמה עליו מצד אחר ומצד זה הרואה יראה דנר' כאלו מודה ליה שהרי כתב וז"ל ואחרי המחי' ל'מ דכל מה שהביא הוא דאיכא מ"ד דהיא מקודשת גמורה מד"ת בכי האי חששו למיעוט וכו' וכו' עכ"ל הצריך א"כ מינה דנר' כאלו מודה דכל דאיכא מ"ד דהיא מקודשת גמורה יש להחמיר אלא דמה שיש לומר הוא דלקמן דקפ"ב מיירי על מטה אי' דכיון דאיכא רוב שכר להתיר עם פסק מרן הק' ז"ל א"כ אינו ענין להגהת הרב מ"מ הנז' והוא ברור דע"ז לא הביאו לקמן:
כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ע״ט
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
