כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ס״ז

האבן השנית דלעולם כת המקילים מלבד שהם רבים וכנז"ל עוד זאת אלימי כחייהו עד להפליא והסומך עליהם לבו כשמיר ושית לא ירא ולא יחת דכל המיקל אחר הערעורים הבאים בנדון שלפניו דייק ותני כמה הלכתא רבוותא ולן בעומקה של הלכה ומוציא כלי למעשהו משופה ומנוקה מכל מין ערעור ונעתיק לפני הקורא דברי הרב זקן אהרן ז"ל בסימן רכ"א ובעיניו יראה כמה גדול כח המקילים יעדיף מטובו הקורא ויעשה אזנו כאפרכסת לשמוע דברים חקוקים בששר על ס' הישר וז"ל בדקי"ד ע"ד ועוד לבי אומר לי שחזקה על ב"ד זה שהתירו את האשה שעשו כהלכה וכמשפט שאלו לא היו קוראים ערער מעיקר' על אשה זאת היינו אומרי' שלא כיונו ב"ד ולא חשו לחקור העדים שכל ישראל בחזקת כשרים הם אבל אחר שקראו ערער ובאו עדים להעיד לאוסרה על בעלה עכ"פ בדקו חכמים עד מקום שידם מגעת והתירוה. ועוד דבשלמא הב"ד הא' שהיו חושבים לאסור אשה זו ולהעמידה בחזקת אשת איש הוו לחומרא ולא דייקי כולי האי משום דלא נפיק מינה חורבה וכדאמרי' בכתובות בפ"ק ד"ז ע"א גבי הורה ר"י בצידן ופריך ומי איכא הוראה לאיסור ופרש"י משום דכל אדם רשאי להחמיר והאיסור אין זה סמיכות דבר שאפי' מן הספק שאין ההלכה ברורה לו הוא בא ואוסר אבל המתיר סומך על שמועתו או על סברת חכמתו והיא הוראה א"כ ההוראה היא למתירים אבל ב"ד המתירים מדייקים בדבר ולכן יאמרו תמיד כחא דהתירה עדיף מפני שמדקדקים בה מפני שגהינם פתוחה מתחתם ולולא שראו בה סימני טהרה להנשא ועוד דחזקתם שאין הקב"ה מביא תקלה ע"י של צדיקים ואין דבר בלתי מתוקן יוצא מתחת ידם ע"כ דבריו המסולאים. והרב בש"מ שם באותה סוגייא פי' ומי איכא הוראה לאיסור ואפשר דטעה ר"י בר אידי בשמועתו וכו' עי"ש ועיין בס' בנימן זאב בדקע"ט ע"א יעו"ש ותרוה צמאונך: