כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ס״ו

האבן הראשונה שארבעה חמשה פוסקים הנמנים בסדר קדושה הנז"ל ירצה בין המחמירין לדידי לא שמיעא לי דהכי ס"ל הא' מוהריק"ו שורש ק"א אמת כי כל האחרונים המשיכוהו עם הכת הזאת אבל מי שראה דבריו בשורש יראה כי לא כתב מש"כ כי אם להחזיק נדונו בכל חיזוקי סופר כדרך כל הפוסקים שהרי מי שכותב בפשיטות עצום דודאי הכא ליכא למיחש שהרי אין כאן אלא ע"א דהושוו כל הפוסקים מלבד הסמ"ג דאין חוששין לקידושין אפי' שניהם מודים ע"כ אחר בירור דבריו אלה איך נוכל לצרף אותו עם הפוסקים המחמירים מפני שנדונו היה סבלונות ורצה להחליש כח הסבלונות אפי' לדעת הסמ"ג דחוששין זה פלא חיי ראשי וכי עתה באנו לבית המדרש. האם אין כך מנהג כל הפוס' להשתדל ליפות פסק דינם בכל מילי דמוטב ועיין הרב יד מלאכי בכללי הפוסקים דקצ"ו ע"ב אות י"ד ומטעם זה גופיה אין לחשוב למרן החביב ז"ל בין כת המחמירין מפני מש"כ בתשו' הבאה בעדות ביעקב הנז"ל ובפרט שבחיבוריו הנפלאי' המשיך רוב דעת רוב גדולי האחרונים להקל ואיך אפשר שמצד עצמו יחוש ויבקש ריעותא אחריתי אחר מה שתמה להרב עצמות יוסף באנו לס' רמ"א והלבוש כבר כתב להדייא הרב פמ"א ח"ב דל"ט ע"א דמעולם לא הסכימו עם המורים להחמיר אלא במנהגם לאתויי כל הדעות הנמצאות בפוסקים ע"כ ואפי' דאין דעתי על הלבוש כן מטעמים הכתובים אצלי במקום אחר על כל פנים על מור"ם אקרא בקול גדול שכן הוא ויש לי ראיות גדולות על כלל זה ממ"ש בתשו' ואכמ"ל וכן כמה פוסקים הניתנים למעלה מכלל המחמירים אם נדקדק הדק היטב נמצאים על משקל האמור אלא שאין הפנאי מסכים לתור ולדקדק: