וא"כ מכל האמור יאמר האומר דבנדון שלפנינו אפילו דהוכחשו בד' ה' דברים כולהו דמו למנה לבן ומנה שחור וא"כ צריכה גט מספק וכפשט לשון מרן הקדוש ז"ל. אבל כד דייקינן שפיר אומר דהפרש גדול בין נדון שלפנינו לנדונו של מרן ז"ל דבשלמא בהכחשת הטלית והספר הראשונה ובהכחשה אחרונה שהאחד אמר שחזר המקדש עמהם לב"הב והב' אומר דלא חזר ושהלכו ב' העדים יחד לב"הכ נאמר שהוא הכחשה בבדיקות כדכתב מרן ז"ל אבל בהכחשה האמצעית שהראשון אמר שירדו ב' נפרדים ושהוא אמר לה שתפשוט ידה ושהיא פשטה ידה וקיבלה הקידושין ברצון ונתנה באגרופה וחבקו על לבה כאשר צייר העד הא' לפנינו והב' הכחיש ואמר שירדו נעוצים זו בזה מתחת זרועות אלה פ' ראנקה ושהוא הוציא ידה מתחת זרועו ותחב לה החותם ושהלכו שניה' ולא עשתה שום מעשה המורה הרצון כלל ועיקר בהכחשה כזאת כיון שהיא כגופה של עדות ונפקא מינה טובה לדינא ודאי אפילו מרן יודה דאפילו דמדמינן ליה לד"מ עדותן בטלה:
כרך של רומי · חלק כ״ד סימן כ״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.