כרך של רומי · חלק כ״ד סימן קכ״ה

ומן התימא על רב אחא"י כמהרח"פ נר"ו בתשו' חיים ושלו' סי' ב"ך דמ"ז ע"ג שהפריז על המדה והחמיר מאד בענין קדושין דאפי' בתלת ספקי כפלוגתא דרבוותא לא מלאו לבו להתיר זולת היכא דאיכא למיחש לחשש עיגון ובשעת הדחק דאינו יכול לבא לידי גרושין כמו שיע"ש והוא פלא דפשיטא ודאי דבכ"הג דעסיק מר בקדושין דע"א בהכחשה וגם אית לן ספקא אחרינא מצד אחר כמו דאנן קיימי הכא בנ"ד דהו"ל תלתא ספקי ותרי ותלת רובי מהפוס' דאזלי' להקל לא נמצא עדין בספרן ש"ץ מי שיצא להחמיר אפי' בדרך חומרא בעלמא היפך תורה שלימה שלנו מכל הפוס' קמאי ובתראי דתפסו להקל ואדרבה בכל כה"ג אין אנו רשאין להחמיר להצריכה גט ולפוסלה לכהונה והן הן דברי הרשב"א ומהר"ם הוב"ד בהרב"י סי' מ"ב ונמשכו אחריהם בתשו' הרא"ם ח"ב סי' ל' והרב זקן אהרן סי' ב' וכמה מרבני האחרונים וכאשר מייתי להו בידיה מע' הרב הפוסק נר"ו וכן ראיתי בתשו' משאת בנימין סי' ט"ז וק"ו וכ"כ בתשו' רש"ל סי' כ"ה דכיון דהאי אתתא שהיא בלא גט והמחמיר בגט עונו ישא שפסלה מן הכהונה וגדולה מזו כתב מהר"ם וכו' כמו שיע"ש ועיין בתשו' נחלת שבעה ח"ב סי' י"ט: